אחרי השבר...
אחרי השבר,
בא הלבד.
הלבד אינו מרפה
כואב הוא, מכביד הוא
כנטל על הכתף.
רוצה להוריד את המשא
וזוכרת,
בשום אופן לא שוכחת
גם אם רוצה לצאת
מהלבד,
הלב לא נותן לשכוח.
זוכרת , זוכרת את החג, זוכרת את היחד.
היחד המיוחד,
האישי הזוגי.
גם אחרי הלבד
כשיש לצידי איש ובני משפחה
הלבד
מבצבץ.
מבצבץ בזכרון
..
אבל ..
הפעם מעלה חיוך
ותודה
על מה שהיה
ושוב..
אני
שמחה
סיפור של עורף
לוויות לוויות,
ומה רואים המלווים,
אותם,
את הנופלים עטופים בתכריכים
וחם...
חם נורא
הזיעה והדמעות
ערבוב של רטיבות
והקהל שותק
רק בכי
וטישו לניגוב
וחם..
חם נורא.
מחניק באוויר
ומחנק...
לקריאת הפוסט
רגע של שקט
רגע של שקט
בתוך המולת הבוקר, בעבודה
ו.. מוצאת את עצמי,
חושבת ,
על המשפחות של הנערים החטופים.
על האמהות והאבות
של אותם נערים.
מאחרוי כל נער, עומדת משפחה
קרובה ורחוקה
ו.. עם...
לקריאת הפוסט
ללא שם
זה לא עוד בלוג,
זה סתם הגיג
לגבי מה שקרה
החטיפה .
שלושת נערים נעדרים,
הם נחטפו.
והסאגה חוזרת על עצמה
דאגה, והמון מכך,
כאב עצום אצל המשפחות.
מדיר שינה ,
מדיר הכל .
מה אומר ?
כלום ,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אבל לעיתים גם בוכה
שמחה שכעת טוב יותר
שתמשיכי לחייך בטוב ומהר
מלאת תקווה.
תודה
ההוה קיים
והעתיד מי ידע?
תהני ממה שיש
ותמיד תזכרי שיש לך
מזכרת מהאיש היקר
בוקר טוב ושב"ש
מיצית אותה בעבר הווה ועתיד בדיוק כפי שחשבתי כשכתבתי