שכנתי מסעודה חלפון

שכנתי מסעודה חלפון,זעופת פנים היתה
שמנה!
ירך אל ירך השתפשו להן בהנאה,
בין ירכיה השמנות,
מעולם לא ראיתיה צוחקת!
קול היה לה כקול תקיעת השופר ,בראש השנה
א,,ו,,,ר,,,י הביתה מהר!
אמות הסיפים רעדו בבנין,
ילד טוב אורי, עגלגל וחיכן
נוהגת היתה לבשל קוסקוס בקערה
ענקית,אותה קערה בה אני נוהגת לכבס כביסה
הקערה היתה ממוקמת על הרצפה,
מתכופפת היתה מסעודה כלפי הקערה מטה,
ובשני ידיה היתה משפשפת את גריסי
הקוסקוס בין כפות ידיה,,שיצאו אחד אחד
בד בבד עם התכפפותה היו מתגלות ירכיה השמנות,החצאית היתה עולה אל על, ותחתוני הסבתא שלה היו מתגלות לעין,
מידי פעם היתה נוהגת להביא לי צלחת קוסקוס מטובלת בחריימה
ואני נתתי לה גפילטה פיש(היא בטח זרקה אותם לפח)
חנות בשר היתה להם בקצה הרחוב
מידי יום,כעקרת בית מסורה היתה יורדת
לחנות וצלחת קוסקוס וחריימה בידה
מנחה לבעלה האהוב,
קליק קליק היו נשמעות צעדיה
בקבקי העץ,
יום אחד התנפל כלב על האוכל
מסכן,,נחנק מחריפות החריימה
קיר משותף היה לנו,לילה אחד
נשמעו דפיקות בקיר כל הלילה
לא הצלחתי לישון רגע,
קיללתי בליבי ,,שתיפול עליך צלחת החריימה ושבעלך לא יזכה לטעום ממנה
שכל כלבי הרחוב ,יתנפלו ויאכלו לך
את האוכל
למחרת, כששאלתי אותה לפשר הדבר
ענתה--חמי ישן אצלי בלילה והרג יתושים
בקיר בכפכף העץ שלו
לא עניתי,,חרשתי מזימות למחרת
דפקתי בקיר עם כף כף כל הלילה,
בבקר היא התיצבה ,,הסתכלנו זו על זו
ופרצנו בצחוק,
עברתי דירה
לימים פגשתיה ,לא אשכח את הגפילטע פיש שלך אמרה
צחקתי בליבי בטח גם הכלב שלה לא ישכח
אני מקוה ששכנתי מסעודה חלפון לא תקרא בלוג זה
רשומה הומוריסטית ומצחיקה, קבלי פרח.
שאין לך מוזה לכתוב....
גם אצלנו היתה דימאנטה ותופחה שהיו כל יום שלישי מכינות קוסקוס עם סיר למעלה וסיר למטה וקציצות ירק ותמיד אמא שלי הפולניה היתה אומרת להן שהיו מביאות לאבא שלי את צלחת הקוסקוס עם הסלט החריף ושלל הירקות חבל שאתן לא אוהבות את האוכל החיוור שלנו חהחהחהחהחהח
שלא תגידי שאין לך כשרון לכתיבה הומוריסטית,את רק צריכה להעז
זיכרון נוסטלגי כתוב בחוש הומור
ימצחיקה, משעשעת,הומוריסטית...מתארת לי שאכן שכנתך מסעודה..תפור עליה הסיפור...
מקסים כתבת...
משיר ההלל
למסעודה
תודה!