נשמת האהבה
(וירטואלי)
בין שעת צהריים למנוחת ערביים
נכנסת לליבי כשמש זהובת קרניים,
עבר רחוק, הווה, מחשבות ורגשות
חיש זורמים ומתערטלים, בתוך המערבולות.
חושבת עליך, שבויה בקסמך,
מצפה לתגובתך ולגוון שבקולך.
בצעד חרישי אתה פורט על לבבי,
מילותייך המלטפות הן כצרי לכאבי.
טווה סביב ליבך קורים דקיקים,
כדי שחרוזי ערגתי יוותרו דביקים,
כמו אשת העכביש המבקשת חרקים,
מביאה אותך להכרה בביטויים מתוקים.
אתה נשמת האהבה אליה אני נכספת
ולמקרא שורותיך בעונג אני מתעטפת.
אולי צריכים היינו לעבור ייסורים,
כדי להעריך את הימים הנותרים.
אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות,
אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות,
גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה,
מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה.
נבגדתי על ידי גופי ומוחי,
אין איש המדבר כיום בשבחי,
זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך,
לעיתים הגוף בוגד בך.
ואז נותרים חסרי אונים,
והימים נהפכים לקודרים ומעוננים.
מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל,
יומיים שנמחקו ללא הכר.
התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר,
הזכרונות מחלחלים בכל איבר.
הנופים לליבו שרים נוגות,
נזכר בך מחייכת ענוגות.
לחשת באוזניו מילות אהבה,
שאת מקומה תפסה האיבה.
איננו מבין את הגזרה,
הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
והמשך בציטוט הוא נשמת האהבה אליה היא נכספת.
שיר אהבה ענוג עם חרוזי ערגה מיוחדים.
צביה יקירתי. שיר חזק. יפה, נוגע, על אהבה צרופה, עד כאב. בו מצאת לנכון להזכיר דמות אשת העכביש!-
/כמו אשת העכביש המבקשת חרקים/,
/מביאה אותך להכרה בביטויים מתוקים/.
שיר אהבה מרשים. תודה. (פרח) נדב.
לכל אחד יש את המיכחול שלו
ובעזרתו הוא מצייר את מאוויו
אכן אשת העכביש טווה קורים
ואני אוהבת לחבר חרוזים דביקים לשירים
לא יותר רצוי לטוות קורים לאיש עכביש?
רק שלא תיהפכי לאלמנה השחורה .מצאי אולי
בן זוג עם חוסן, אמות מידה וכמובן עם
קסם אישי רב
שגם מומחה בסריגה ובטוויה.
אבל את השיר שלך...אוהבת ,בצרפת...ית ז'טם!!!
וידוע שקוריו דביקים
אלמנה שחורה היא רעה
כך שלעולם לא אוכל להיות מבעיתה
תודה על התייחסותך
בעברית, בצרפתית, באנגלית ועוד ידי נטויה
חבל שנבצר ממך להגיע אני מתגעגעת