כאב

הלב מכווץ מהמועקה צועק,

מהנשמה בוקע צליל זועק.

הדמעות גודשות את העיין,

והלחיים אדומות ומבריקות כמיין.

הימים כה קשים ועצובים,

וכולם מבקשים לעזור ומתנדבים.

הטילים לא מפסיקים להגיע,

כיפת הברזל מכסה רקיע.

המחבלים דרך מנהרה חודרים,

לפגוע ולחטוף אנשים, ממהרים.

חיילים אמיצים כוונותיהם מסכלים,

ותוך כדי כך בקרב נופלים.

אין מספיק ביטויים לתאר,

את גבורתם העילאית לפאר.

כרסיסי טל הנוצצים באור,

נופלים הפרחים כטרף לשחור.

הנשמה זועקת עד מתי, 

הלב בוכה עליכם יקיריי.