אני כאן

לעבור ניתוח לב

יש מסביבו הרבה מאד כאב-

פיזי ונפשי,

התלות באחרים אינה מתאימה לי,

 אבל אין ברירה,

הזמן מרפא את החולי והחולשה.

יש הרבה זמן להרהורים

לא היו לי עיסוקים אחרים,

ובעיקר שמחתי על כך שזכיתי בחיים.

יש לזה ערך עליון בעיניי.

המלחמה והמצב הבטחוני

לא עזרו לשפר את מצב רוחי,

כשראיתי את המחיר ששלמנו

בעיותי התגמדו....

וידי פשוט נחסמו,

האמת לא רציתי לכתוב על הנושא הזה

אבל כרגיל אין לי שליטה-

-על  הנכתב, בדרך כלל

אלה רחשי לב אמיתיים וכנים,

לצאת לכתב מחפסים.

וכדרכי סוף סוף חזרתי לעצמי

רואה כהרגלי את החיים באור חיובי

פשוט זו הבחירה שלי,

אין לי דרך אחרת להתמודד במצבי,

הבת שלי תומכת, מחבקת ועוזרת

היא כתבה לי במייל

"תחייכי בלי סיבה - אלוהים יתן לך מליון סיבות לחייך......אהבתי והפנמתי,