יומן - עוד יבואו ימים אחרים.

לפנות ערב כשהשמש מסתתרת מאחורי הברוש כולו אבק דרכים נוסעות, גב' פורטונה יוצאת לראשונה מדלת דירתה. בתחילה יוצא גלגל התלת אופן. הליכון נע בקצב רגליה. שוב ניפגשים גב' פורטונה ואני גם ליד המדרגה שמול תאי הדואר. לא, אומרת היא. אין צורך. אני 'יורד' לבד. היא בת מ... לא מוותרת לעצמה. נו, איך הלילה עבר אומרת כשגלגל שלישי כבר נח על המרצפת. ישנתי בסדר אמרתי. בתחילה כששתיים עשרה פחות דקה שכבתי במיטה כשהשינה עדיין לא נכנסה. הייתי איך לומר, לא מודאג רק מהרהר. זה היה כמעט נחמד. התעוררתי פעם אחת. את יודעת בשביל מה. כן. טפטוף- לא משהו נבחר. הולך ובא. ככה זה באלה הימים כשהגיל כבר לא חוויה משלימה. ניפגש מחר. למה אתה כבר הולך? הולך לקנות קוטג'.