מחשבות

מחשבות

ישבתי במרפסת,מהרהרת ביני לבין עצמי , יונה שעמדה על המעקה וקרקרה משכה את תשומת ליבי.., יונה יונה,מאין את באה ולאן את ממשיכה אמרתי לעצמי.וודאי התעייפת ממעופך -נדודייך,מצטערת אין לי לתת לך אוכל.אני נזכרת בסיפורים על היהודי הנודד שחיפש מקום כדי לנוח ולמצוא מחיה .וגורש לעבר עתיד לא ברור.הוא לא ב יכול לעוף כמוך,ןלנוח על צמרות העצים,הוא גם לא הרגיש כמוך את הרגשת החופש ממעוף.

לפתע עפה היונה ועיניי עקבו אחריה עד שעלמה.ונשארתי עם טעם הגעגועים של החופש.   

תגובות  4  אהבו 

459
29/08/14
סיפור קצר ומקורי מפרי כתיבתך.
ה יה בו הרהוריך שבאים לידי ביטוי בסיפורך הקסמי.
חן חן למשובך החביב מאד
דימוי אנשים לבעלי חיים נפוץ מאד בספרות, בעקר במשלים. זה עוזר כנראה להמחיש את מה שאנחנו רוצים לומר. ואת בחרת ביונה, אולי חשבת {בגלל הנעשה סביבנו} ליונה עם עלה של זית ? אפשר לפרש בהקשר של שלום או חו...
דימוי אנשים לבעלי חיים נפוץ מאד בספרות,
בעקר במשלים. זה עוזר כנראה להמחיש את מה שאנחנו רוצים לומר.
ואת בחרת ביונה, אולי חשבת {בגלל הנעשה סביבנו} ליונה עם עלה של זית ?
אפשר לפרש בהקשר של שלום או חופש או נדודים,
יופי, כל קורא חופשי לפרש כרצונו, זה יופיה של היצירה.
תודה לך על משובך ותאורך לפי הבנתך את הסיפור.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

תודה
תודה למוטקה שאפשרה לנו להנות מערב מקסים בזאפה בה הופיעו אילנית...
לקריאת הפוסט
הצגה שראיתי
אמש ראיתי הצגה מעולה של תיאטרון בית ליסין "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה".ההצגה יוצאת דופן ,אנושית ומעוררת מחשבה.ממליצה בחום ללכת לראות אותה! שבת...
לקריאת הפוסט
הזקנים - מאת המשורר ישראל הדרי
זהבנו בשינינו זכוכית על עינינו רמקול באזנינו ושנותינו על כתפינו נפטרנו מהאדמת ובאה הצרבת ברח הסידן ובא הסוכר תנועה רבה בתוך גופינו עולה ויורד לחץ דמנו שברים ברגלינו אבנים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה