פנסיונר בבריכה.

פנסיונר בברכה. ולא כך הוא... ידיו במלאכה, תעסוקה רבה לפניו. מלאכה מספקת, אך לא קלה. שורף שעות בעשיה להספיק להשלים דבר. חם. רעייתו מופיעה, עם כוס משקה קר, "די לך להיום, העבודה לא ארנבת" אומרת. אכן כבר צהריים. השמש גמעה שני שלישים ממסלולה. עייף מעט. חושב זו השעה להפסיק להיום, לטעום משהו וללכת לברכה להתרענן מעט. עדיין גוף נאה, שיניים יפות מטופלות. בבגד ים, שורט, תכלת, כצבע המים הצלולים. ניצב על שפת ברכה. חובש בניחותא משקפי - ים. ברגע הבא, ראש קדימה, בזינוק אלופים, דואה מעל המים הקרירים, עד הנגיעה. המים מכסים. הנאה צרופה. עיניים טובות מחוץ למים מסתכלות... עיני המציל ועוד... פותח בסגנון חתירה מושלם, שולח ידיו בתנועות חינניות, חותר במים. נשימות קצובות. שוחה, לא ממהר לשום מקום. סוגר עשר ברכות חתירה... עובר לסגנון שחית 'חזה'. תנועות ארוכות. הראש פעם מתחת, ופעם מעל המים. נושם אויר מלוא ריאותיו. מתקדם בקצב אחיד. חושב תוך כדי, "אחרי שלימד ילדיו לשחות, הגיע הזמן ללמד שתי נכדותיו הפעוטות המתוקות, גם... יהיה כיף". חושב... מגיע לקצה. השלים עשר ברכות 'חזה', עובר לסגנון 'גב חתירה'. לאט. יד אחר יד, רגליים נעות בקלילות במים, משלימות התנועה... בין לבין זוג יונים חוצות במשק כנפיים, רוחב הברכה, חיוך מתנגש בנשיפה, בולע מים, לא נורא... מגיע לקצה... סגר שלושים ברכות, ועוד אחת לקינוח. משתהה עוד רגע ליד הסולם בטרם יטפס וייצא מן המים. בימים אלה הוא השלים שבעה עשורים, וחשב על השיר של אלישבע היקרה - 'פנסיונר בברכה'. (חיוך) נדב.

ועל כך ייאמר:
פנסיונר וגם צנוע.
במסגרת גילוי נאות, אני רוצה לספר שאני שוחה ארבעים
בריכות חצי אולימפיות {לאורך הבריכה = 25 מ'}
בשעה. שלוש פעמים בשבוע, גם בחורף.
וכבר עברתי אותך במנין השנים.
הרבה בריאות ושבוע טוב.

תגובתך שימחה אותי.
לא הייתי כותב את הסיפור (אמיתי) 'פנסיונר בבריכה' ללא טריגר, השיר שאלישבע היקרה כתבה, אודות פנסיונר נלעג, העושה עיניים לנשים בבריכה. סברתי, אולי כדאי לכתוב משהו שונה, חיובי וכך עשיתי. אולי הוא הצד השני של המטבע?
שבוע טוב ומבורך. נדב.

לשירך 'פנסיונר בבריכה' ותגובתי אליו, אנו מגלים כמה פרטים יפים ומעניינים על עצמנו. מצדיע לך, על ה3 קילומטרים בשבוע, שאת שוחה. זה מצביע על כושר מעולה. חושב זה נפלא.
כן, לגבי, בימי אמצע השבוע, שוחה 30 בריכות (גם חצי אולימפית) ובשבתות משתדל לשחות 50 בריכות.
לסבר את האוזן, לפני כ7 שנים עברתי ניתוח מעקפים, לא קל, עד אז הייתי שוחה המון, בין 100 ל150 בריכות ללא מאמץ, בכל פעם שנכנסתי למים.
היום מסתפק בנתונים שציינתי.
ישר כוח, אלישבע.
נ. ב. לא ממש הבנתי משמעות המשפט הנ"ל:
/ועל כך ייאמר: פנסיונר וגם צנוע/ (חיוך) נדב.

גבי יקירי. ציינתי, לא הייתי כותב הספור הזה, אילולא השיר שכתבה אלישבע היקרה, בפורום 'כתיבה יוצרת'.
ל?ג?ב?י, תמיד אהבתי לשחות. עברתי גם קורס מצילים. (חיוך).
(אם זכור לך לפני שנה כתבתי סיפור בשם: "הצלה מקרית או יד הגורל?". ודאי קראת אותו. גם קשור לשחייה.
תודה להתייחסותך גבי ידידי. המשך שבוע מבורך נדב

ניסו יקירי. דברים שאדם כותב, נושאים בתוכם מסר לקוראים אותם. אילולא המסר הכואב בשירה של אלישבע היקרה, "פנסיונר בבריכה" על התבזותו של נשוא השיר, לא היה עולה בדעתי להקדיש מחשבה, כיצד אדם בגיל מבוגר אמור להתנהג. לכן מודה לאלישבע שהביאה אותי להתייחס לגילנו המתקדם.

תודה גדולה ניסו בחורי, איש רב פעלים. תבורך.
דבריך הטובים והמעודדים.
שבוע טוב. יום של אור ורפואה שלמה ליקירנו ישראל שמשון. נדב.

פנסיונר בבריכה. גבי.

(מגיב מאוחר) לתגובתך השניה, מצוטט: /זוכר גם זוכר את הסיפור מלפני שנה, הלכת עם רעייתך לים ראית ילד טובע והצלת את חייו/. 

נכון גבי. כתבתי אודות הצלתם של שני האחים קטנים, בימה של נתניה. סיפור בשם: "הצלה מקרית, או יד הגורל?"...

מתנצל שלא עניתי לך בזמן. 

סוף שבוע נעים, גבי ידידי. (חיוך) נדב.