המין הזמין
ואז אפשר לבנות סיפורים יפים על רומנטיקה שאינה . על בעל אירני שמטייל עם האישה בגן הציבורי . הפרחים שמסביב שכבר מזמן אינם קורצים לו ומעוררים אצלו רגש רומנטי ואז הוא מצוה על המזרן לשכב ולפשק ולהיות מוכנה למין רומנטי בגינה ללא פרחים.
או שהאירני הזה יושב בין קהל המאמינים שכל אחד רוצה להסביר את אללה שהוא האלוהים של המוסלמים. ואיזה פירחח צעיר יוצא נגד הקביעה של איש הדת האירני . מתעורר ויכוח מר והעצבים עולים והגבר האירני הנשוי מתעצבן . הוא צריך הרגעה הוא צריך ברגע זה את האישה . שולף את הטלפון הסלולרי ונותן לאישה פקודה. "קחי טכסי וחכי לי בגינה". הגבר האירני שוב צריך מין רומנטי להרגיע אותו ממה שעשה הפירחח הצעיר שניסה לקלקל לו את הבילוי הרומנטי , מין בכל דקה ובכל פינה.בעיקר בגינה שאין בה יותר פרחים
לבטח איש הדת הזה היה חומני . רק אדם חכם יכול לקבוע תקנה כזו. שצאן המירעה שלו יהיה עסוק במין ולא בפוליטיקה .בשביל פוליטיקה יש את חומיני,
ולקינוח עד כמה רגישה הדת הזו לאישה. אפשר לראות זאת בתמונה. זה מה שקורה לאישה שהשתמשה בטלפון סלולרי. סקילה ומיתה. וזה בשם אללה של הקוראן האללה שמצווה על חיסול היהודים. אז טוב שיש לנו ליהודים ולנוצרים אלוהים חיים.
ואם לא -היא נחשבת אוטומטית למורדת.
וכל הזכויות שלה נשללות והיא עלולה להיזרק עם ילדיה לרחוב.( אם לא נלקחים ממנה)
ואם היא בורחת מגבר מכה,אונס,מתעלל בה ולפעמים גם בילדים,והיאפונה לבית הרבני יכולים לומר לה שמגיע לה מכות.כי היא אישה סוררת(תשאלו אותי).
ולהיזרק לרחוב זה חצי גזר מוות איטי לכל החיים.
גם ביהדות ( אשת חיל מי ימצא? שטיפת מוח נבזית -איזו פראיירית עבד נרצע של בעלה) ובכל הדתות האישה נרמסת, מושפלת, מנוצלת ונחותה, שורש הרע.השאלה היא רק כמותית.
לרבי מאיר נאמר"אשתך גוצה,גחין ולחש לה"כלומר אתה צריך להתכופף אליה,למרות היותך רבי מאיר.
לפי היהדות יש ימים,כפי שאת בודאי יודעת ,שהם הימים שאסור לו בשום אופן לבוא אליה,שלא לומר אפילו לקחת כוס מים מידיה.משאלות שאני שומעת ששואלים את ד,ר אוז בערוץ הבריאות,לגויים אין זה מובן מאליו.\בשיר אשת חיל,שנימצא בפרק האחרון בספר משלי,אין זה חובה על האשה לנהוג כך,ולכן ההתפעלות הגדולה של המשורר מאשה שהיא אשה יוצאת דופן.עד למאה האחרונהרוב הנשים היו מה שאת מכנה"שפחות"אבל מרצון.היתה חלקת עבודה מאד ברורה במשפחה.והאשה החברמנית גם בעיני חברותיה,היתה או רצץה להיות כזו.רק בעשורים האחרונים פיתאום ,כשגם האשה עובדת בחוץ השתנתה הדעה על סידרי העולם כי האשה התקשתה מאד למלא את אותו התפקיד שמילאה בעבר בבית וגם לעבוד בחוץ .ואז עלה רעיון השיתוף בין שני המינים בבית.
שוב,לדעתי נפלת לא רק לבעל רשע,אלא גם למושב רשעים של רבנים בלי נשמה.
אין דבר כזה אצל העם הנבחר -עם ישראל,שכל הימים והשעות כשרות ליחסים :יש ימים אסורים -ימים לבנים ולילות אבודים.הקב''ה תכנן כך את העניינים שיש ימי טהרה ימי נידה ימי געגועים ימים כאבי ראש וימים שבהם הברומטר מלא רומנטיקה.
אז לא פלא שאין ערך לחיים כשרואים חיות עורפים ראשים אולי גם בולבולים.
עדיין, האישה לפי הרבנות ( השנואה עלי והמוקצית בעיני) האישה היא עדיין רכוש בעלה!
והראייה הו קונה אותה בעזרת הכתובה.
וטובה אני מכירה כל מיני רבנים.
אולי לא פחות ממך.
כי כששניים מילדי חזרו בתשובה.ובני הצעיר למד מחשבת ישראל.ואינו שומר מצוות,
הלכתי ללמוד תורה ביחד איתם בהתחלה בבית המדרש ע"ש קדושי השואה, בלי דיעות קדומות. למרות שאכלתי אותה בעבר מהרבנות
כמו כן,התתנדבתי בבית המדרש הנ"ל לפעול למען קרוב לבבות בין יהודים חילוניים ודתיים.
הדתיים החרדים מהישוב רכסים. מאירגון " ערכים". הם היו אשכרה ציידי גולגלות ובורים!ואם היה סיכוי כלשהו לקרוב לבבות ולפתיחות. בין החרדים ( שבינתיים הדירו את הנשים משעורי התורה המשותפים בבית המדרש הנ"ל כמו בכל המקומות המקודשים.
והיחס לנשים בד היהודית הוא עדיין גועל נפש.
הרבה שנים אם רציתי או לא. חוויתי את העיוות שבדת
ובאורח החיים החרדי שראיתי ואני רואה מקרוב בחיי בתי החרדית וחברותיה. שהן כמו בנות ערובה בידי הקהילה הדתי. ממש כמו בכת.
נקודה.
אני הבאתי זו כבדיחה
לדעתי הרשע של האנשים בן ניתקלתן נובע מהבורות שלהם לפרש את החוקים לנוחותם.
גם אני ניתקלתי בעיוותים של הדת וסבלה מזה כל המשפחה שלי,אבל לא בענייני נשים.ברחנו מהשילטון הסובייטי בעור שינינו.והנה אנחנו מגיעים לעיר הנמל בארי,באיטליה,כדי לעללות לאניה שתשיט אותנו לישראל(ב49)מכניסים את כל העולים בין שני גדרות ושני דתיים,עם זקן,לקחו לכולם את הדרכונים כאילו לעזור לנו.הייתי קטנה.זה רק סופר לי.לא הבנתי.ואז הם לא מחזירים את הדרכונים.מדוע"כי הימים הם ימי פסח והאניה לדבריהם אינה כשרה.אמי,שהיתה 4שנים אחרי מחנה ריכוז קיבלה היסטריה,חשבה ששוב מרכזים את היהודים.אבי,שהיה חולה לב קשה אחרי טרזינשטאט,סחב לנו מיטות סוכנות וישנו שבוע בסלמס.בלילה האחרון לפני עלייה לאניה ישנו כולנו על הריצפה.אחי היה בן שנתיים.ואנחנו היינו כל כך רחוקים מדת,מכשרות ודומיהם.והיו לנו חוויות נוספות עם הדתיים.זהו הפרוש הלא אנושי שנתנו הדתיים והכפייה הדתית כמו שתארתן.
הדת שאני מכיר היא שונה מזו של היום שבה קבוצות אנשי דת מנצלים אותה לצבור כוח. ראי מה קרה לפני שהוקמה ש"ס . איזה כוח היה לרבנים? אפס. אחרי שהוקמה ש"ס והם יצרו מוקדי כוח שמאפשר להם לצבור נכסים ולשבת במוקדי הכוח. . אני לא הייתי מכנה את הרבנים היובים ברבנות שופטים. יש להם את הכוח להחליט בנושא שהוא משפטי טהור מבלי שידעו את ספר החוקים. . אולי הגיע הזמן שיחייבו את הרבנים שנקראים דיינים ללמוד משפטים ולקבל הסמכה לעורך דין. אולי אז יהיו ההחלטות יותר משפטיות .
אתמול ראיתי שוב את הסרט בלי בתי. סרט על אישה אמרקאית שנישאה לאירני באמריקה והביאו ילדה לעולם. כשהם נסעו לביקור באירן הגבר סרב לחזור והאישה עברה מסכת התעללויות עד כדי מכות מהבעל שהפך מאמרקאי לאירני מוסלמי שהדת החזירה אותו לימי הביניים. סרט מזעזע.
ולדעתי את הדת
צריך לעקור עם צבת.
מתוך הבנה עצמית ללא קשר לטומאה,
ולמה דם קשור לטומאה אינני מבינה ואם יש חלילה דימום
של חיל בקרב אז הוא טמא,,או עקירת שן??
והיום עשו לי בדיקת דם,ונזל דם אז אני טמאה??
הכל שטויות,כאמור את הסיגים האדם עושה מהבנה עצמית,
מאידך,
חוקי הנידה באים לטובתה. כי בימים האלה היא יוצאת מאיזון הורמונאלי. שלעתים משפיע גם על מצב רוחה
והיא ברב המקרים סובלת,מדממת וכואבת וצן הראוי להניח לה לנפשה.אני חושבת שיש לשים סייגים מסויימים.
כי אם כל איש יעשה את מה שבא לו ולפי הבנתו.זה יכול להיות ממש רע.
לא כל כבר מסוגל להבין את מה שחשה אישה ובוודאי שלא כל הגברים אמפטיים וכו'
אז מן הראוי לשים סייגים ולו לאלה שאינם מבינים עניין.