IT TAKES 2 TO TANGO - או לא תמיד מצליחים
עם כל הרצון הטוב, אני מוכרחה להודות שלא תמיד אני מצליחה. ברוך השם כמעט ולא קורה. זה קרה כי הייתי מוערבת ריגשית. הרעל היה מופנה אלי אישית.
זו העבודה לי. פותרת סכסוכים באמצעות חיפוש החוכמה והסובלנות מהבוידעם שבליבנו. או אם תרצו בראשנו.
מלווה משפחות ופותרת בעיות באמצעות אוכל. תכנון ארוחות, קניה, בישול ואפיה לארוחות המשפחתיות.
המשפחה צועדת על קיבתה. האנושות צועדת על קיבתה.
כשאני מוערבת ריגשית, אינני אובייקטיבית.
כשמעורבים ריגשית, כשאיננו אדישים, כשמרגישים חיבה או הערכה לצד השני, קשה לנטרל את הרגשות ולהפעיל רק את הטכניקה של IT TAKES 2 TO TANGO.
לפעמים הצד השני, מתעקש לדבוק כספחת ולהכשיל. לבקר, לעקוץ, להעיר הערות רעילות.
איך אמר טל פרידמן. קשה.
לא שמתי לב, נפלתי לתוך מלכודת. הגבתי למה שנכתב ולא הייתי צריכה להגיב. וכל העולם ראה. אולי דווקא בשל כך. כיוון שהדבר קרה ברשת החברתית שלנו. התחושה שאת לבד מול המכשיל, מרמה אותנו. שוכחים שיש רבים אחרים שצופים בנכתב. לא רק את והמכשיל.
מצטערת. לא יקרה שוב.
צריך סובלנות,ללמד את שניהם לפרגן זה לזה.
ארוחות ותכנונם,קניות ,בישול ואפיה.
במקום עקיצות עידוד והבנה וזה לא קל.
ועלמה שבבוידם שבליבך? ואיזה בנות( בגילנו?) לא חוו
נסיון רומאנטי?
ואיך ניתן לצעוד על הבטן? חוץ מאשר הזוחלים על גחונם?
מבקשת הבהרה : מה קרה?
בלב שלך יש חוכמה שלא תמיד את יכולה ליישם?
בנות בגילנו. כן.
יש ביטוי שפירושו שניתן להתקרב לאדם על בטן מלאה ולא כשהינו רעב.