תדלוק גורלי

מזה יומיים  מתכוננת אני להרמת כוסית עם אנשים שמכול מיני אינטרסים חשוב לי להרשים אותם,

צבעתי היתגלחתי סידרתי גבות קניתי בגדי מעצבים נעלתי עקבים גבוהים (מיום שיצאתי לפנסיה לא העזתי ללכת עם גובה כזה) ויצאתי לדרך מענטזת, מתחנחנת ומרוצה מעצמי כמו טווס המתהדר בנוצותיו,  בדרך החלטי לעצור לתדלק את הרכב,זה יקח לא יותר מ-חמש דקות אגיע לאירוע בדיוק בשעה 11.

עומדת אני בתחנה מכניסה כרטי ס הנחה וכרטיס אשראי ויוק כלום, המכשיר לא עובד לא צריך הנחה אומרת לעצמי כמה פרוטות לא יעשו ממני עשירה ומכניסה רק ויזה הויזה יוצאת ודלק איין , הלו , הלו צועקת אני בעצבנות אין דלק יש איזה משהוא שדבוק לידית איזה מכשיר אולי בגלל זה אין דלק,  בו תראה מה קורא בעודי צורחת מתקרבים שני ילדים  מעובדי התחנה, רגע גברת תפסיקי לצעוק הכול בסדר את לא יודעת איך לעבוד עם המחשב לכי לעמדה הבאה ושם יהיה הכול בסדר, מה? עמדה זו לא עובדת, עובדת, עובדת,אבל לא בשבילך! מיד תרגמתי את מילותיו בראשי "את זקנה ושם יש עמדה פחות מסובכת ובכלל מה את מתדלקת בשרות עצמי אחזיר לך את הפרוטות שמקבלים הנחה,

מחשבה זו זיעזעה אותי אני אראה להם מה זה. תגידו הישתגעתם אני מתדלקת בעמדה זו מאז שהייתם בגן אפרוחים, אני אעזור לך אומר הראשון וקורץ לחברו מסדר לי את ידית הדלק ואומר את רואה והדלק זורם וזורם  הגיע ל-150 שקלים אני מוציאה הידית ( ושאבתי מים בששון ממעיני הישועה הדלק ממשיך לזרום אויה  הנעליים החדשות וים מסביב מרימה את האקדח להחזירו למקום אולי יעצר שערותי וכול גופי נישטפים  מתרחצת עם דלק וצורחת ילדים מפגרים "הצילו", כול עובדי התחנה מסביבי אמרתי לך אמר לא ביקשת מלא והחל להזליף עלי מים כשגברת נחמדה הוציאה מגבת והחלה לנגב אותי עם המים והדלק, גם מנהל התחנה היה שם אמר : לא יפה לקלל ולצעוק ולהתרחץ בדלק מותר רק חסר גפרור ואני מושלמת הילד בכוונה איפס לי תוכנית מלא ואני ביקשתי  ב150 שקלים, וההוא עם המיים ממשיך לרחוץ אותי, גם על השערות ביקשתי  ואתם תראו איזה תלונה תקבלו, לא כדאי גברת את ניראת אישה נחמדה ודוחף לי בקבוק קולה על חשבון הבית, היום חם ועוד מעט הכול יתיבש ולא יראו כלום ושוב דוחף לי עשרים שקלים ליד השניה על חשבון הדלק שנישפך,

נירגעתי מעט וראיתי את נעלי שהתרככו את שערי שהיתכרבל ואמרתי לא נורא! יחשבו שאני מתולתלת ,

לישיבה היגעתי בדיוק בשעה 11, ברגע שניכנסתי ראיתי שכולם מתעסקים עם האף ואז הבנתי - הריח אני לא ניגשתי לאיש ואיש לא ניגש אלי מרחוק  ניפנפו לי בידיים וצעקו לי שנה טובה אביבה, ואפילו המלצר הגיש לי את הכוסית ממרחק של מטר, ובבית יומיים בזבזתי על המחשבה, "למה הם לא התפעלו ממני האם זה בגלל שהיתבגרתי בעוד שנה או בגלל הריח של הבנזין והחלטי : לרשום בספטמר 2015  שוב אשתדל ואתדלק יום לפני.

ולכם דעו , הכול יהיה בסדר!

אביבה ממן יוספזון ורק היא ורק לה יכול לקרות אירוע כזה