ירושלים מחכה לי
בכל שנה מזמינה אותי גיסתי יחד עם כל המשפחה לבלות יום מתחת לסוכה הגדולה והרחבה הבנויה בחצרה. המחותן רב והבן בדרך להיות רב. אבל רחוקים מהקיצונים שאנו מכירים. זו הזדמנות לראות בני משפחה שלא ראינו מזמן ומה שטוב יהיו שם גם הבן והנכדים הדתיים שלי שיפגשו את בנות ובן דודתם החילונים. שני עולמןת שונים אולם ביום זה נעלמים ההבדלים וכולם משחקים ומתרוצצים יחד , שוכחים לרגע את הציצית המבצבצת משולי חולצתם , דוהרים עם האופניים או משחקים במחבואים. . כאן הם לא מציצים בעטיפת המוצרים אם יש לאוכל הכשר של הרב שבו

את חג הסוכות ביליתי עם אצל ביתי בהזמנה מרגע לרגע הוזמן גם אחי ווגיסתי שהגיעו מארה"ב .הזמנה ספונטנית וכבר אנו 15 איש. תוך שעה הכינו דגים וסטיקים ועופות מטוגנים וחשבתי בלבי מה היה קורה לו הגיעו הנכדים הדתיים. לא היו נוגעים בבשרים כי לא בדקו את ההכשר, של איזה רב הוא. .
ספוטניות זה שם המשחק בלי הכנות ובלי ריצה למתנות. העיקר זה שכולם ביחד במפגש משפחתיאז מחר נדע גם מה עושים עם האתרוג אחרי החג. אתמול נתקלתי בהסבר דתי כי אסור לזרוק את ארבעת המינים ויש לקבור אותם. אז אם קוברים איך אפשר להכין מהאתרוג ריבה. שאלה שצריך לשאול את הרב
חג שמח לכולם
אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים
ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים.
הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים
הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ
המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות
הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו.
זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן.
יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים.
ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
<p>חג שמח ונעים</p>
<p></p>
<p>אני לא זוכרת שאבי היה קובר את האתרוג הוא שמר אותו בקופסא,עדין זוכרת איזה קופסא מהודרת</p>
<p></p>
<p>שהיום נראה לי כמיותר</p>
<p>איש איש ודרכו, כיף היחד ולא משנה במה האדם מאמין ודובק,</p>
<p>יעקב לא מבין למה צריך לקבור את האתרוג מבחינת ההלכה אשמח אם תאיר את עיניי, מועדים לשמחה.</p>
<p>חג שמח לך</p>
<p>והמפגש לא חייב להיות עם אוכל.</p>
<p>שתיה קלה בכוס חד פעמית,ועוגיות עם הכשר</p>
<p>מועדים לשמחה</p>
<p>לא מצאת את הקטע בקשר לקבורה אבל קראתי באיז שהוא מקום. להלן קטע המצביע על כך שאין לזרוק את ארבעת המינים לזבל</p>
<p><br /><span class="Head1"> פירוק הסוכה</span><br />רבים מתלבטים לאחר חג הסוכות בשאלה מה דינם של הסכך וארבעת המינים: האם יש להמשיך ולנהוג כלפיהם כבוד גם לאחר שנסתיים החג, או שמא מאחר שכלתה המצווה אין עוד שום הבדל בין סכך הסוכה והלולב לשאר ענפי אילנות? או במילים אחרות, האם מותר לזרוק לאחר החג את הסכך ואת ארבעת המינים לפח?<br />ראשית, יש להקדים ולומר שישנו חילוק עקרוני בין תשמישי מצווה לתשמישי קדושה. תשמישי קדושה, כגון תפילין מזוזות וספרי תורה, גם לאחר שבלו ונתיישנו עדיין נשארה בהם קדושה, שהרי השמות הקדושים כתובים בהם, ולכן צריך להקפיד להניחם בגניזה, ומשם ייקחום לקבורה. אבל תשמישי מצווה, כגון טליתות או ארבעת המינים וסכך הסוכה, אין בהם קדושה עצמית, וכל חשיבותם נובעת מכך שאנו מקיימים בהם מצווה, ועל כן שמם תשמישי מצווה.<br />ואם כן על פי הדין מותר לזורקם לאשפה, וכפי שפסק ה<a rel="ugc" href="http://www.yeshiva.org.il/responsa/Responsa.aspx?sefer=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&perek=%D7%9B%D7%90&pasuk=%D7%90" target="_blank">שולחן ערוך (או"ח כא, א</a>) שחוטי הציצית שנקרעו יכול לזורקם לאשפה, מפני שהיא מצווה שאין בגופה קדושה, וכן הדין גם לגבי הסכך וארבעת המינים. אבל מוסיף השולחן ערוך (שם סעיף ב) שמכל מקום אין להשתמש בהם תשמיש מגונה, כמו למשל להפוך את הטלית לסמרטוט ריצפה. והרמ"א מוסיף (סעיף א) שגם אין לזרוק את תשמישי המצווה למקום בזוי.<br />ואם כן למסקנה, אין לזרוק את הסכך ואת ארבעת המינים לפח האשפה יחד עם שאר הדברים המטונפים, מאחר ויש בזה ביזוי למצווה.</p>