ירושלים מחכה לי

בכל שנה מזמינה אותי גיסתי יחד עם כל המשפחה לבלות יום מתחת לסוכה הגדולה והרחבה הבנויה בחצרה. המחותן רב והבן בדרך להיות רב. אבל רחוקים מהקיצונים שאנו מכירים. זו הזדמנות לראות בני משפחה שלא ראינו מזמן ומה שטוב יהיו שם גם הבן והנכדים הדתיים שלי שיפגשו את בנות ובן דודתם החילונים. שני עולמןת שונים אולם ביום זה נעלמים ההבדלים וכולם משחקים ומתרוצצים יחד , שוכחים לרגע את הציצית המבצבצת משולי חולצתם , דוהרים עם האופניים או משחקים במחבואים. . כאן הם לא מציצים בעטיפת המוצרים אם יש לאוכל הכשר של הרב שבו
ירושלים מחכה לי

את חג  הסוכות ביליתי עם אצל ביתי בהזמנה  מרגע לרגע  הוזמן גם אחי ווגיסתי שהגיעו מארה"ב .הזמנה ספונטנית וכבר אנו 15 איש. תוך שעה  הכינו דגים וסטיקים ועופות מטוגנים  וחשבתי בלבי מה היה קורה לו הגיעו הנכדים הדתיים. לא היו נוגעים בבשרים כי לא בדקו את ההכשר, של איזה רב הוא. .
ספוטניות זה שם המשחק בלי הכנות ובלי ריצה למתנות. העיקר זה שכולם ביחד  במפגש משפחתיאז מחר נדע גם מה עושים עם האתרוג אחרי החג. אתמול נתקלתי בהסבר  דתי כי אסור  לזרוק את ארבעת המינים ויש לקבור אותם. אז אם קוברים איך אפשר להכין מהאתרוג ריבה. שאלה שצריך לשאול את הרב

חג שמח לכולם

תגובות  19  אהבו 

522
11/10/14
<p>בילוי בחיק המשפחה זו הנאה מושלמת</p>
<p>חג שמח ונעים</p>
<p>כשאהבה שורה אפשרי להסתדר בכל מצב,</p> <p></p> <p>אני לא זוכרת שאבי היה קובר את האתרוג הוא שמר אותו&nbsp;בקופסא,עדין זוכרת איזה קופסא מהודרת</p> <p>&...
<p>כשאהבה שורה אפשרי להסתדר בכל מצב,</p>
<p></p>
<p>אני לא זוכרת שאבי היה קובר את האתרוג הוא שמר אותו&nbsp;בקופסא,עדין זוכרת איזה קופסא מהודרת</p>
<p></p>
<p>שהיום נראה לי כמיותר</p>
<p>איש איש ודרכו, &nbsp;כיף היחד ולא משנה במה האדם מאמין ודובק,</p>
11/10/14
11/10/14
<p>איזה יופי שמוצאים את שביל הזהב לחיות ביחד בשלום למרות ההבדלים והקצוות... יפה...</p>
<p>בה מתמזגים חילונים ודתיים למשפחה אחת גדולה וכך מהמיקרו צריך להיות גם במאקרו עם ישראל כל כל חלקיו צריך להיות מגובש.</p> <p>יעקב לא מבין למה צריך לקבור את האתרוג מבחינת ההלכה אשמח ...
<p>בה מתמזגים חילונים ודתיים למשפחה אחת גדולה וכך מהמיקרו צריך להיות גם במאקרו עם ישראל כל כל חלקיו צריך להיות מגובש.</p>
<p>יעקב לא מבין למה צריך לקבור את האתרוג מבחינת ההלכה אשמח אם תאיר את עיניי, מועדים לשמחה.</p>
<p>כן תרבנה השמחות והמפגשים המשפחתיים ביחד תמיד.</p>
<p>חג שמח לך</p>
<p>שביל הזהב מחבר בין המשפחות.</p> <p>והמפגש לא חייב להיות עם אוכל.</p> <p>שתיה קלה בכוס חד פעמית,ועוגיות עם הכשר</p> <p>מועדים לשמחה</p>...
<p>שביל הזהב מחבר בין המשפחות.</p>
<p>והמפגש לא חייב להיות עם אוכל.</p>
<p>שתיה קלה בכוס חד פעמית,ועוגיות עם הכשר</p>
<p>מועדים לשמחה</p>
<p>הפגישה הספונטנית של בני המשפחה תורמת לאוירת החג. כמה נעים לפגוש&nbsp; את בני המשפחה&nbsp; ליד השולחן ולא עם הנפנף בפיקניק שאז כולם עסוקים בהכנת הבשרים והאש והניפנופ</p>
<p>מסתדרים טוב עם&nbsp; הדתיים . דווקא עם הרב אפשר להיסתדר&nbsp; אפילו טוב יותר מהכלה המחמירה. אני רק מקוה שהילדים יגדלו&nbsp; ויראו גם משהוא אחר ,עולם אחר ואת...מדי גולני.</p>
<p>מוצאים את שביל הזהב. אין ברירה . למרות שהכלה חרדית קיצונית שבודקת כל דבר בצד המחמיר. תמיד יש שביל ביניים שמנווטים לשם.</p>
<p>כשאין ברירה חייבים למצוא את שביל הזהב. אני מגיע בשבת&nbsp; וזו עובדה שחייבים לקבל</p> <p>לא מצאת את הקטע בקשר לקבורה אבל קראתי באיז שהוא מקום. להלן קטע המצביע על כך שאין לזרו...
<p>כשאין ברירה חייבים למצוא את שביל הזהב. אני מגיע בשבת&nbsp; וזו עובדה שחייבים לקבל</p>
<p>לא מצאת את הקטע בקשר לקבורה אבל קראתי באיז שהוא מקום. להלן קטע המצביע על כך שאין לזרוק את ארבעת המינים לזבל</p>
<p><br /><span class="Head1"> פירוק הסוכה</span><br />רבים מתלבטים לאחר חג הסוכות בשאלה מה דינם של הסכך וארבעת המינים: האם יש להמשיך ולנהוג כלפיהם כבוד גם לאחר שנסתיים החג, או שמא מאחר שכלתה המצווה אין עוד שום הבדל בין סכך הסוכה והלולב לשאר ענפי אילנות? או במילים אחרות, האם מותר לזרוק לאחר החג את הסכך ואת ארבעת המינים לפח?<br />ראשית, יש להקדים ולומר שישנו חילוק עקרוני בין תשמישי מצווה לתשמישי קדושה. תשמישי קדושה, כגון תפילין מזוזות וספרי תורה, גם לאחר שבלו ונתיישנו עדיין נשארה בהם קדושה, שהרי השמות הקדושים כתובים בהם, ולכן צריך להקפיד להניחם בגניזה, ומשם ייקחום לקבורה. אבל תשמישי מצווה, כגון טליתות או ארבעת המינים וסכך הסוכה, אין בהם קדושה עצמית, וכל חשיבותם נובעת מכך שאנו מקיימים בהם מצווה, ועל כן שמם תשמישי מצווה.<br />ואם כן על פי הדין מותר לזורקם לאשפה, וכפי שפסק ה<a rel="ugc" href="http://www.yeshiva.org.il/responsa/Responsa.aspx?sefer=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&amp;perek=%D7%9B%D7%90&amp;pasuk=%D7%90" target="_blank">שולחן ערוך (או"ח כא, א</a>) שחוטי הציצית שנקרעו יכול לזורקם לאשפה, מפני שהיא מצווה שאין בגופה קדושה, וכן הדין גם לגבי הסכך וארבעת המינים. אבל מוסיף השולחן ערוך (שם סעיף ב) שמכל מקום אין להשתמש בהם תשמיש מגונה, כמו למשל להפוך את הטלית לסמרטוט ריצפה. והרמ"א מוסיף (סעיף א) שגם אין לזרוק את תשמישי המצווה למקום בזוי.<br />ואם כן למסקנה, אין לזרוק את הסכך ואת ארבעת המינים לפח האשפה יחד עם שאר הדברים המטונפים, מאחר ויש בזה ביזוי למצווה.</p>
<p>ושרק לא יגמר לעולם</p>
<p>המפגשים הספונטניים הם המעניינים.&nbsp; כך מגיעים&nbsp; בלי הכנות וללא חשש שיגיעו יותר מדי אורחים.&nbsp; וכך הנשים פחות דואגות שלא יהיה מספיק כיבוד. ספונטני.</p>
<p>תמיד מעורב במפגש אוכל מאחר ומגיעים מערים שונות. כבר היו לי מספר בעיות כאשר הגיעה הכלה עם הנכדים ולא רצו לאכול מהסירים שלי שמא הרתחתי בהם חלב&nbsp; אי פעם. ואז אני שומע את הכלה אומרת לבן &...
<p>תמיד מעורב במפגש אוכל מאחר ומגיעים מערים שונות. כבר היו לי מספר בעיות כאשר הגיעה הכלה עם הנכדים ולא רצו לאכול מהסירים שלי שמא הרתחתי בהם חלב&nbsp; אי פעם. ואז אני שומע את הכלה אומרת לבן "תביא את המחבת מהמכונית". חה יש במכונית מחבת מוכן לכל ארוע כזה&nbsp; שלא יאכלו&nbsp; חו"ח אוכל מסיר שאולי הרתיחו בו חלב לפני 50 שנה. חחח</p>
<p>זה כיף ואולי לא כל כך מושלם והעיקר שלא ייגמר לעולם</p>
<p>כמו כל החברים גם אני מברכת אותך על הזכות הטובה הזאת שמשפחה יש לך טובה ואתה נהנה מהם. חג שמח והנאה מהסוכה&nbsp;</p>
<p>חן חן לך . אכן אני איש משפחה</p>
<p>תודה על הברכה. אכן יש לי משפחה טובה ותומכת&nbsp; וני נהנה בחברתם</p>
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה