החגים שלנו, חגי תשרי

לחגים  שלנו יש פנים לכיוונים שונים: לדת ומנהגיה, לסיפור  ההיסטורי הקשור לחגים, לעונות  השנה והקשר  אל  הטבע והחקלאות.                                     

בסוכות-חול המועד-שמחת  תורה---יוצאים המונים אל רחבי הארץ,  מכירים את  דרכיה  ולומדים  את  מקומותיה,ונהנים  מנופיה.

מה  שחסר  לי,  זו  הזיקה  ליהדות  (קצת "אידישקייט")  כל נער  ונערה יהודים  צריכים, לדעתי,  כבר  מגן הילדים, לדעת את  סיפורי תולדות  עמנו (כל גיל בנוסח המתאים  לגילו).       ילדי  הכירו  את  בית הכנסת  כאשר התלוו  אל אבי ז"ל (סבא שלהם) אל  בית הכנסת ב'ימים הנוראים'  וחזרו  לשם  שוב  לקראת ה'בר מצווה' שלהם.  רצוי  שילדינו  יכירו  את  'כלי הקודש', ידעו את  הברכות על נרות  שבת  וחג,  ישמעו  את  הקידוש  לקראת  שבת  והחגים  ואת  הזמירות  המתלוות  בכל  משפחה  על פי  מסורת  משפחתם.

בשמחת תורה  זו  הזדמנות  לספר  לילדים שבכל  שבוע קוראים  בתורה ובשמחת  תורה  מסיימים,  ומי  שקורא את  הסיום  נקרא "חתן תורה" ומיד  מתחילים  מבראשית  והקורא  את ההתחלה נקרא "חתן בראשית" והשמחה רבה  .

כדאי שכבר  מגיל  צעיר יכירו  הילדים גם  את  בית הכנסת  (לא  חייבים  להתפלל בו  ולא  צריכים להיות דתיים  או  חרדים),  רצוי  שנער  יהודי  ידע  לעלות  לתורה, ורובם  מתנסים  בכך  בהיותם  ברי-מצווה.  שיכירו את  ארון  הקודש,  את  ספרי  התורה  וקישוטיהם  היפים:כתרי התורה,  הרימונים, האצבע  המורה  על  מקום  הקריאה  בתורה, השופר...ועוד  ועוד

ובעיקר  להתיחס  אל  המקום  בכבוד  ובדרך  ארץ !! וכן  גם  לכל  מקומות  התפילה  של  כל  הדתות.  

 כי  עם  צריך  לדעת ולהכיר את  מקורותיו  ואת  עברו   כדי להמשיך  אל  עתידו!!