חייל של נייר

חייל של נייר - (מתורגם מרוסית) באחת הפעמים שפשפשתי בספריייתי,נפל ספר וראיתי, שזהו ספרו של יעקב שבתאי "שירי הזמר".על הכריכה מצולם עלם צעיר, גבה קומה ונאה למראה. לו יכולתי לרסן מעט את קינאתי,הייתי אומר גם שהוא "יפה-תואר".לבוש מדי קרב וחגור מלא, שידרה התמונה תחושה של "קרבי" לכל דבר ועניין, שנלקחה אי שם בערבות הנגב.ולמי שמחפש כותרת,אין ספק שהיה בוחר בהגדרה "הלוחם והמשורר".ואכן, אין זה מקרה - אם לשפוט על פי מראהו וסגנון כתיבתו. שיריו הראשונים חוברו אל לחנים, שהגיעו ארצה עם העליות השונות ואשר הושרו ושוחקו ב"ערבי קן" של תנועת ה"שומר הצעיר", בשנותיה המוקדמות של המדינה. בהמשך,נכתבה מוסיקה לחומרים נוספים של שבתאי שהונצחו על גבי תקליטים ואחרים התפזרו וכמעט שאינם בנמצא. לאחר שנפטר,קיבצה אלמנתו את כתביו לספר, שמעמיד לצד החטיבות של הפרוזה והדרמה,פן נוסף במכלול השלם של יצירתו - כמו גם את תרומתו לזמר העברי. אי בזה בעולם,חי לו פעם חייל, יפייפה עד מאד.גם אמיץ ומוכשר. "כלי משחק לתפארת" - רצה הגורל - "שיהיה זה חייל.חייל של נייר". הוא ביקש להנהיג בעולם שנויים. שכל איש ? לדוגמה - יהיה מאושר. אך מעל המדף התנדד,אין אונים ? כי היה רק חיילצ'יק כזה, מנייר. אם קדרו שמי החלד,ישוש אלי קרב - וימסור את חייו בלי היסוס של שנייה. אך אתם,בזלזול...התייחסתם אליו רק בגלל - שהיה הוא חייל מנייר. אמונכם לא נתתם בו,אף לדקה וממנו הצפנתם סודות, כמו מזר ? ועובדה, ידידי: אף אדם לא חיכה שיהיה זה חייל מ...נייר (?) כה מוזר ! באחד הימים התקומם,כי ביקש לחולל מעשה מפואר.לעניין. אז ניצב ופקד שוב ושוב:"אש ! תנו אש !" ושכח - כי עשוי הוא נייר.רק נייר... הוא קפץ אל האש כמו חייל מאומן, אבל זו אחזה בו. לפתה - ויבער. ובין רגע, נמוג בעשן לבנבן כי - היה הוא חייל.רק חייל של נייר.