חנוכה או חניכה

בוקר, צהריים, ערב ולילה..
אור, חושך ודמדומים.
תהליכים אלו מתרחשים יום-יום מאז בריאת העולם. וכל אחד ואחת מאיתנו ברגע זה שרויים ונמצאים באור, בחושך ובדמדומים של החיים האינטנסיביים שלנו.
ובערב זה, ערב הדלקת נר ראשון של חנוכה עומדים וניצבים כולנו כאן ומביטים בנרות. ופונים אליך היושב במרומים. אתה שהצבת בפני אנשים רבים, או ליתר דיוק חניכים, קשיים. כי האמנת בהם וגרמת להם ולי להבין שכל ניסיון שאתה מעמיד ומציב בפני החולים, המיואשים, הסובלים והחלשים הוא ניסיון המכיל בתוכו מנוף לאמונה. אתה כמו מאמן ומאמן אותנו אימונים של אמונה.
ריבון העולמים, אני מבינה כי לא התייאשת ממני ומעוד אנשים מסביבי. אתה מעמיד אותנו בנסיונות, בוחן האם ניכשל, נוותר או נפסיד. או פשוט כמו המכבים נמשיך הלאה ולא נוותר. כמו שהאמנת במכבים אתה מאמין ביכולות שלנו כאן למטה, ואתה מצפה מאיתנו להיות כמו המכבים.
ועכשיו כולנו כאן למטה מדליקים נר ראשון של חנוכה, ונמשיך להדליק במשך שמונה ימים את הנרות הרוחניים של חיינו. ואנו נתפלל, נקווה שניוושע מהסבל, מהקשיים והמכשולים של כל אחד ואחת מאיתנו. כולנו כאן למטה מבטיחים שנגרש את החושך שריפד חייהם של רבים מהחניכים שלך.
ואני פונה אליך, ריבון העולמים, בבקשה, אנא, גרום לנס בחיינו. כמו שהשמן הזך אשר צף במים ואינו נמהל ומתערבב, עשה בבקשה שהמחלות, הצרות, הקשיים, הסבל והפסימיות לא יצליחו להתערבב בחיינו שירחפו מעל.
ישנה אמרה כי החושך שמתהווה הוא בעצם נקודת מפנה למהפך, לאור גדול ולנס. חיי רבים מאיתנו שרויים בדמדומים. לרבים לא ברור מה יהיה והעתיד פשוט מעורפל. אך אל לנו להתייאש כמו בפרשת "ויחי" (הפרשה שבה נולדתי) אנו צריכים לומר לעצמנו להיות חזקים, לומר "חזק חזק ונתחזק". אל לנו לחשוש, אכן המסע שלי ושל אנשים רבים כאן עשיר ומגוון. חיינו רווים הצלחות וטעויות. לא ברור מה יקרה ומה יהיה. בוא נאמין ונקווה שהכול לטובה. שהיושב במרומים מתכנן לנו עכשיו מסע חניכה מחודש. ובמסע הזה נצא מחוזקים ונתחזק. עלינו להאמין בכך, לכן מותר לנו לשקוע בעולם הדמיון וההשראה ששמונת ימי חג החנוכה הם הפתח, ההזדמנות והצוהר לשינוי של חיינו. היושב במרומים מעביר אותנו מסע של "חניכה". והחל מהיום נחנוך את חיינו המחודשים. וביחד נבאר פסולת של הרגלים רעים, סטיגמות ונורמות קלוקלות של חיינו. וכולנו נייחל שהמחלות, האסונות, השכול והייסורים לא יצליחו לחלחל לחיי האנשים כאן למטה. שיצופו כמו השמן הזך.
ובמשך כל ימי החג, במהלך מסע החניכה שלנו אנו מביטים באור הנרות שבו מוצפנים הבקשות שלנו, החלומות, הניסים שאנו מייחלים להם. פונים אליך היושב במרומים, עזור לחולים שבינינו להבריא ולהרפא. שלח להם רפואה שלמה , חיים חדשים בצידנית, שלא יסבלו מכאבי תופת. הקל עליהם ועל בני המתייסר מכאבים.
אנא ממך, עזור למכבים האנושיים המאמינים בך. הענק להם "דמי חנוכה" בדמות ניסים שמייחלים להם. הם רוצים לגרש את החושך, האר את חייהם באור, נס גדול אמן.
אסתר יעקובי.
<p style="margin: 0cm 0cm 10pt;" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;"><font size="3">ולמה לכתוב בשם "כולנו".... לי למשל אין כל קשר לדברים שכתבת... אני רואה את החניכה כחניכה עצמית שלי עם עצמי.... וניסים אינם קורים... אנחנו עושים אותם! למה בכל דבר צריך לערב את "אלוהים"... וגם אם הוא קיים... לא חושבת שיש לו עניין לנהל איתנו פנקסנות... זה הכל פרשנו והמצאה שלנו בני האדם, כי נוח לנו להטיל את האחריות למה שקורה לנו על מישהו אחר במקום לבדוק את עצמינו... חג שמח </font></span></p>
<p><font face="Times New Roman" size="3"> </font></p>