מה למדת היום שרהלה?!

אתחיל במציאות חיי העכשווית
חליתי באחת במחלות החורף
ואני בבית,ישנה,אוכלת מרק
בולעת כחולים,מסניפה נענע
עד כאן הכול נשמע נורמאלי
(כמה שלא לא נורמאלי).
לא אברבר לכם מה זה קשור לעבודה שלי
כי זה משעמם,ואני מתביישת לכתוב
על הנושא (תבינו מבין השורות).
מה הרווחתי ביושר מכל הקטע ההזוי הזה
אני יוצאת מחוזקת מעודדת מהעובדה
שאני אנושית,שיש לי אינטליגנציה רגשית
הבנה שמותר לי להיות חולה
ומותר לי להפסיק לתת ולא לקבל
מותר לי רק לתת לעבודה נטו
לא להוא שלא מעריך,וחושב
שככה צריך להיות,כך שמהרגע
הפסקתי להיות אמא במרפאה להוא
אני רק סיעת,ולא חייבת שום כלום
מעבר לעבודתי הנאמנה
תהיי בריאה שרהלה.!!
ישראל שמשון בן 88,תהיה נשמתו רגועה שם למעלה
מזל טוב חבר אהוב וחסרמתגעגעת מאודחבל שלא מימשת איומךלהשאר עוד כמה שניםאוהבת שרהלה...
לקריאת הפוסט
תיבולים באידיש...לאורך כל חיי
אני ואתה היינו מתבלים את השיחה במילים,משפטים באידיש.
למשל שהיית חופר לי הייתי אומרת"אק נישט אין צייניק"
כלומר:""אל תקשקש לי בקומקום"
או איך אוב דך ליפ:,אני אוהבת אותך"
או ויידרטמנישט דה...
לקריאת הפוסט
חיוכה נמוג....
חיוכה נמוג באדוות הגליםשהתמזגו עם השקיעה.חוף שקט ים רגועוהיא בוהה בפליאהבפלא הבריאה.מה לך ייבשת דמעותיךהנוצצות בתכול עיניךהן מזככות נשמתךומרגיעות לבבךכלאחר יד ייבשהלחי קמוטהקמה והלכה לביתהשבת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
<p>בהצלחה ותתהי בריאה.</p>
<p>כי אם אין את לך מי לך?</p>
<p>וזה מזכיר לי סיפור . כאשר הייתי מנהל התיחסתי אל הפקידים שלי כמו אל חבריםץ היו בעיקר נשים נשואות עם ילדים. הרשתי להם לצאת לקניות לפני סגירת החנויות. הרשתי להן לצאת למספרה מאחר ובערב הייתה חתונה. באחת הפעמים שחליתי הגיע לסניף מנהל מחליף. וזה מה שסיפרה אחת הפקידות כשחזרתי. היא סיפרה שהרגישו לא טוב וניגשה אל המנהל המחליף ללכת הבייתה. הוא לא הרשה ואמר שהיא תישאר עד סגירת הבנק. כשהגיעה לביתה הלכה לרופא שנתן לה אישור מחלה לשלושה ימים. והיא ממשיכה לספר. אני יודעת שאם הייתי פונה אליך היית אומר "יללה עופי הבייתה " ואז הייתי מגיעה למחרת אפילו על ארבע. . אני יודע שאם הייתי מבקש מהן להישאר היו נישארות אפילו עד שעות הלילה. כי ידעתי להעריך אותן ןלהבין אותן. אני יודע שהשם שלי יצא למרחוק כמנהל טוב שיודע להתיחס אל העובדים.</p>
<p></p>
<p>אין לי זמו להגיב,אבל קראתי רק את הרשומה שלך וטוב שכך.אז איחולים של חמימות ותה טעים וחם.טישואים ריחניים ושמיכה חמה ומלטפת</p>
<p>על-פי תיאורייך לאורך - הזמן,</p>
<p>לא היתרשמתי שמדובר</p>
<p>במאור - הגולה או בתבונה - מרובה.</p>
<p>מאחלת לך שעם ההחלמה תבוא גם התובנה</p>
<p>שאת עשית מעל ומעבר!!!</p>
<p>ו'''כבודו במקומו ימשיך ליהיות מונח'''</p>
<p>לנצח-נצחים.. או עד שכבר לו תהיי שם.</p>
<p><em>ישנם לימונים שנולדו-בחטא..ורק נושרים ומיתייבשים</em></p>
<p>החלטתך ראויה וטובה ,יום יום תחשבי שאת נחמדה,</p>
<p> וטובה תני מחמאה לעצמך ותאמרי כולםצ אוהבים אותי</p>
<p> ואני את כולם זה יתן לך כוחות .</p>
<p>כשתחזרי למשרד/מרפאה, תאמרי בקול רם " כל מי שמתעניין בשלומי.....עכשיו !!!!אני בריאה!!</p>
<p>בריאות!!!</p>
<p>קודם כל תתחזקי ותרגישי טוב.</p>
<p>ועוד משהו ... לא מזמן קראתי כתבה. עצות פסיכולוגיות.</p>
<p>התברר שמילת הקסם לא תודה או בבקשה.</p>
<p>מילת הקסם היא לא. לדעת להגיד לא.</p>
<p>אני שמחה שאת שומרת על עצמך.</p>
<p>ערב טוב לך ורק בריאות.</p>
<p>אהיה חזקה ולא אשבר תודה</p>
<p>נשיקות</p>
<p>תודה</p>
<p>ואין קשר באם יכיר,או לא</p>
<p>אני שלמה עם עצמי</p>
<p>בריאות</p>
<p>שאביא אחזור,לא דקה לפני,לא פשוט להיות חולה לבד</p>
<p>אבל אני נהנהת,לא אוהבת שיהיו לידי שאני חולה</p>
<p>תודה</p>
<p>תודה</p>
<p>רק בריאות</p>
<p>והמון תודה</p>
<p>אל תדאגי,אני אהיה אחרת לגמר</p>
<p>בריאות ידידה</p>
<p>אני היה בסדר,רק כעסתי</p>
<p>תודה</p>
<p>מי שעושה חיים קשים לבוסים</p>
<p>זוכה פעמים רבות ליחס טוב. </p>
<p>איך תישתני ותשני זה כבר</p>
<p>סאגה מסובכת בפני-עצמה. </p>
<p>עצה?!נסי בדימיון שלך להקטין ולגמד אותו</p>
<p>קיראי לו דרדס או גרגמל או שדון או..בטיח..</p>
<p></p>
<p><strong>מה שלום ישראל?</strong></p>
<p><strong>אכן חסרים כאן מגיבים!</strong></p>
<p><strong>חורף?בחירות?מיאוס כללי?</strong></p>
<p><strong>שידרוג האתר מיותר ומרתיע?</strong></p>
<p>דמיינתי אותו מחרבן,לא עזר,אני רגישה מידי,</p>
<p>קשה לי לקבל את השוני,מהבחינה הזאת!!!</p>
<p>תודה</p>
<p>ושהבריאות הכי חשובה,בייחוד בריאות הנפש</p>
<p>שבת שלום</p>
<p>כל החיים אנו לומדים,וזה יפה,זה אומר שאנו מתפתחים ומשתבחים...נתינה היא דבר מקסים מאין כמוהו,לנפשו של הנותן,אך היא יכולה להיות מתסכלת מאוד אם הצד המקבל לא יודע להעריך ולהוקיר... וזה מסתבר מאפיין את רוב ה"<br />בוסים"...מסכנים!!תקועים כל כולם בתוצאות ולא נהנים מן התהליך שאמור לכלול בתוכו גם יחסי אנוש.</p>
<p>אלוהים כל הזמן שולח לנו סימנים,רמזים,לפעמים איננו מצליחים לפענח מה הוא רוצה לאמר לנו,אבל הנה הבנת.</p>
<p>תורידי הילוך,תני לעצמך,זה לא אנוכיות,זאת בריאות!</p>
<p>ובאשר לעבודה - מידתיות...</p>
<p>שבת טובה ושמחה.</p>
<p>לפעמים זה מחזיק קצת,ולפעמים אני חוזרת לאותו דפוס.</p>
<p>הפעם אשתדל לעשות עבודתי נאמנה,ללא רגשות</p>
<p>תודה לך</p>
<p>היי אדון למחשבותייך ונהגי לפיהן</p>
<p>היי אדון לזמן שלך</p>
<p>היי אדון לבריאות שלך.</p>
<p>מה שאני עושה לעתים כשמתרחש משהו שלא מוצא חן בעיניי, פשוט יושבת על הכורסא בסלון, מציבה כסא דמיוני מולי ומושיבה בו את עצמי ומתחילה לשוחח וללבן כל מה שמציק לי, מגיעה למסקנות מה הכי טוב עבורי וממשיכה הלאה.</p>
<p></p>
<p>אני לאט לאט מפסיקה לקחת ללב את עבודתי,כי הבוס מחליט</p>
<p>ואני העובדת הנאמנה והשותקת,(מה שבליבי ,ז ה שונה)</p>
<p>תודה</p>