חגי תשרי במה עסקינן?

חגי תשמרי - במה עסקינן? (חלק א) החגים, חגי תשרי: ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, כמעט מאחורינו. כבכל שנה לקראת תקופה זו אני מוצאת עצמי בהתרגשות, בצפייה, בחשבון נפש של מה שהיה ומה שרציתי שיהיה, בהבטחה לעתיד... אני מבקשת לשתף אתכם בהגיגי על הזמן הזה. השפה העברית נתנה לנו מילים וביטויים: "התחלה" היא בת זוגו של "סוף" ובן זוגו של ה"ראש" הוא ה"זנב". כשם שחודש תשרי מראה על התחלת השנה וחודש אלול מצביע על סוף השנה, כך היה מקום ש"ראש השנה" יעמוד מול "זנב השנה". למרות ההיגיון הזה, הביטוי הנ"ל נשמע הזוי ושלא במקומו גם מבחינה רעיונית. זנב הוא משהו שנסרך ומתקשקש לו מאחור. בחג הזה אין אני רוצה שיסתרך דבר, שפשוט יהיה שם, וכל שכן שינוע ויזהיר .... אני רוצה להתחדש. הפעם הייתי מאמצת מנהג אומות אחרות (כבר אמצנו מהם מנהג או שניים) וקוראת לחג "חג השנה החדשה". פעם בשנה ניתנת לנו ההזדמנות להתחדשות. ואיזה זמן ראוי יותר להתחדשות יותר מראש השנה? לאחר החג לכבוד השנה החדשה, חל יום הכיפורים. שאלתי את עצמי: "למה בסדר הזה?". אם אני רוצה להתחדש, ואיני מעוניינת בזנבות שיסתרכו אחרי, הרי היה מקום לסליחה, למחילה, לרחמים ולסגירת חשבונות ביני ובין אלוהי, ביני ובין עצמי וביני ובין הסובבים אותי לפני ההתחדשות. כדי שזו תהיה נקייה, נטולת מכשולים, אזהרות, עקבות ועכבות, כראוי להתחלה חדשה. תהיתי על קנקנו של הסדר הזה. התחדשות, לטעמי, עניינה בהכרת תודה. הכרת תודה על מה שהיה בעבר, הכרת תודה על מה שיש בהווה והכרת תודה על עצם היות עתיד לפנינו. לעבר ולהווה אנו עדים ? העתיד נשגב מאיתנו. כבכל בקר, כבכל שנה, כבכל התחלה עלינו להיות בהכרת תודה. באותה מידה, על מה שיש ועל מה שאין ? למדה אותי חברה יקרה. אותי הכרת תודה ממלאה אושר. היא הדלק של חיי. הדבר הראשון המתקיים לאחר ההתחדשות זו הסליחה והחמלה. מתוך הכרת התודה צומחות יכולות הסליחה והחמלה ? זו שהיא בגובה העיניים (להבדיל מרחמים שלמדתי כי עלולים לנבוע מהתנשאות). המשך המאמר בבלוג הבא: חגי תשרי - במה עסקינן? (חלק ב). זירה www.negohot.com