אמא מי אבא שלי

המקום הנכון לפתוח בו את הסיפור הוא בית חולים 'אסף הרופא' כשאפרים עצר רכבו בחריקת בלמים. ואז שמע את נשימותיה המבוהלות של מירי. מירי ישבה בכיסא שליד הנהג וידיה מסוככות על בטנה. מהר אפרים, אמרה, כבר ירדו לי המים, אתה רוצה שהאוטו שלך יוצף? אך הוא אינו זז. יושב כנטוע במקומו עד שהיא מרימה בקולה: לך כבר, אני יולדת ברכב. בקומה השנייה ביציאה מהמעלית חיכתה ליולדת שעל האלונקה- אפרת. אפרת היא חברתב הטובה של מירי. כל הכבודה התגלגלה לחדר היולדות. הכול בסדר אמרה אפרת כשהחזיקה בידה של מירי. אני לא יכולה, למה בכלל רציתי את זה. אלוהים, זה בלתי נסבל! איך לעזאזל חשבתי שזה כייף ללדת? תפסיקי, הרחמים לא יעזרו אמרה המיילדת שברגע זה נכנסה לחדר והצטרפה לצוות המיילד. עוד לחיצה הגונה והכול נגמר. עכשיו.. וולד ראשון זכר החליק ויצא מתוכה מקומט כמו חולצה שהוצאה ממכונת כביסה אחר סחיטה...זה יצא וזה בא. וילד שני מלווה בזעקת האם שהחרידה את קומת בית החולים - גלש . וגם הוא שיצא לאוויר העולם אחר אחיו הבוגר, היה חרוש קמטים כידה של אישה זקנה. ורגע אחר כך בא שקט כמו שמופיע אחרי סערה במפתיע. תגידי אמא, איך זה שיש לי שתי אמהות? אחת את, והשנייה אפרת !! אמא, מי ילדה אותנו את אחי רן ואותי? ולמה בכלל אבא גר עם אפרת החברה שלך אם את האימא שלי כמו שאת תמיד מתעקשת להגיד.. ולמה אף פעם את לא שואלת מה זה עושה לי ולרן העניין הזה שאינו מובן לי בכלל..דיבר ושתק. חיכה שהיא תספר שוב כמו תמיד את חצאי האמיתות. וכשאימו שתקה, שוב אמר, ואיך בכלל אבא שלנו הוא בעלה של אפרת החברה הכי טובה שלך? אמא, אני מתפוצץ !! ולא שכחתי איך בבית הספר העממי כינו אותנו הילדים ממזרים ואמרו: הנה שני התאומים שיש להם שתי אמהות וחצי אבא מכל אחת. והיא ממשיכה לגהץ בקפידה. מחליקה כל קמט ועדיין לא עונה.. מביטה בבנה בדממה בטרם ענתה וסיפרה: אפרת ואני חברות המון שנים. וכשבגרנו, היא התחתנה עם אבא שלכם, ואני נשארתי רווקה. בגיל כמעט ארבעים באחת השיחות שהיו ביני לאפרת, היא הזכירה ילדים ולמה שלא יהיו לי שאלה. וכך עלה העניין שאפרים , אביכם, וגם בעלה של אפרתי, הוא שיהיה האיש ממנו אכנס להריון, פשוט ככה.. בתחילה כשהרעיון צץ פרצנו שתינו בצחוק. כשהצחוק שכך והמחשבה נהייתה רצינית חשבנו שאולי זה אפשרי. ורק צריך לדבר עם אבא אפרים על זה.. אבל לא ידענו איך להגיד לו ! והחלטנו לספר לו כאילו שקראנו על מין סיפור כזה בעיתון ונראה מה שיגיד.. וכך ישבנו יום אחד בבית קפה בפארק ואפרת אמרה באקראי כי קראה בעיתון על הריון מוזר של אישה אחת שהבעל של חברתה הטובה הכניסה להריון. אפרים לא היה מופתע, אמר רק שזה קצת לא רגיל. כן, הוא הוסיף. יש גם דברים כאלה..אפרים, זה נראה לך, שאלה אשתו, אם זה בהסכמה ענה, למה לא? ככה שתלנו אפרת ואני את היוזמה הזו במוחו של אפרים וחיכינו שתייקלט. לפתע הרצינו פניו של אפרים בהבינו שהן טמנו לו פח. אפרת, את רצינית? וגם את מירי, זה מה שאת רוצה, ללדת ילד ממני? זה סיבוך נורא, הוסיף. ואם הדבר יצליח אהיה האבא של הילד של מירי ובאותו זמן גם אשאר בעלך !! אתן רציניות או חומדות לצון? אני רצינית מאוד,אמרה אשתו. תראה הוסיפה,מירי עוד מעט בת ארבעים, הזמן הולך ואוזל לה. ואת מירי, שאל? מירי שתקה כשעיניה דומעות. אם כך -הצלחתם להוביל אותי באף, עכשיו תדאגו לסיים העניין כך שלא נהיה נבוכים..אני מסכים, אמר, חייך והרים את ספל הקפה ושתה שאריתו.. זה כל הסיפור ילד שלי אמרה מירי כשהסתכלה בבנה אבנר-ומיד אחזה במגהץ והמשיכה לגהץ במקום שעצרה.