2048 המלצה על ספר

חבר'ה- עזבו לרגע את פייס-בוק, הוא לא יברח. תנו לי כמה רגעים מזמנכם בהשאלה ותקראו משהעזתי לכתוב כאן על ספר..אבל לפני כן כדי לנסות ולהסביר במה דברים אמורים, אני מבקש להזכיר משהו שידוע לרובנו ורק לשם השוואה בלבד.דמינו לעצמכם שאתם ילידי שנת 1920, ובשנות השלושים לחייכם נפל לידיכם הספר של ג'ורג' אורוול 1984 והייתם מדפדפים בו בשעמום רב ולא מאמינים למילה מהכתוב. והנה היום, שידוע כי ג'ורג' אורוול "ראה" את עולמנו בחזיון כבר אז, זה אולי שמאפשר לי להעיז ולנסות לעניין איתכם בספר 2048 ובלי התחייבויות מצידכם..תרצו תקראו, לא בא לכם עכשיו- תקראו מחר. הספר אינו רומן. אין בו משרתות וחדרי מיטות נסתרים. אבל יש בו את כל הסממנים של אנשים ועמים שנהרגים ולעיתים על כלום בגלל פחדים חסרי פשר ואחיזה..ויחד עם זאת הוא קריא כמו 'ח?ס?מ?ב??א'.. באומץ לב ובלשון השווה לכל נפש ניגש פרופ' דוד פסיג בספר זה ובוחן את עתידם של העימותים אשר יתרחשו במזרח התיכון לקראת 2050.תאמינו לי כי לאחר שתקראו את הספר תישנו טוב יותר בלילה..מחבר הספר מר פסיג מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר אוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית, שבה סיים את התואר השלישי בחקר העתיד ונחשב ליחיד המחזיק בתואר זה במדינת ישראל.פרופ' פסיג הוא חבר באוניברסיטת בר-אילן ומכהן בתפקיד ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת. הוא מיעץ לארגונים רבים בישראל ובעולם בנושאי עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעיינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. על כל פנים- אני שעכשיו יודע עד כמה מעט ידעתי על עצמי ומאיפה שכנראה באתי לכאן, יש לי הרגשה שאני גם אהיה מוכן אם ידרשו מימני להקריב יותר כדי לחיות בארץ הזו. זו לי פעם ראשונה לקרוא בספר שהוא רציני בעיניי בגלל הוכחות היסטוריות שמביא הכותב מחפירות שעשו ארכיאולוגים מכל העולם. אלה כתובים שאני מאמין בהם, ולא סיפורי סבתא וכיפה אדומה..אפילו שרוצה אני לעשות עליכם רושם כדי לשכנע איתכם לקרוא את הספר, אני מיד מוותר כי לבטח תיתפסו אותי באמירות כאלה נפוחות שלא יובילו אותי ואיתכם לשום מקום. בספר זה תמצאו עלינו הישראלים כמה עובדות שלא ידעתם. ואולי גם התרחשויות על עתידנו כאן.לי אישית ישנה עוד סיבה אנוכית לכך... נכדי, בעוד כמה שנים יהיה חייל, ואני מתפלל בדרכי שלא יצטרך להילחם. פרופ' פסיג מבקש להעניק לקורא כלים שבעזרתם אפשר לנתח את הדרך שבה פועל האדם בהיסטוריה ולהבהיר כיצד קורה הדבר שהוא מביא על עצמו אירועים היסטוריים צפויים מראש ללא כוונת מכוון. לסיום: יש ספרים שדורשים מאיתנו מאמץ כדי לסיימם. אבל כמו על עלית פסגת הר שהיא קשה, רק בסיום אנחנו מרגישים את אוויר הפסגות.....