מצטערת, היום כבר יום ראשון

קוראים יקרים, אני מתנצלת, היום לא יום רביעי, ואפילו לא יום חמישי, היום יום ראשון, מצטערת הייתי מאד עסוקה ולא מצאתי את הזמן לספר לכם, אבל אני אפצה אתכם , מ ב ט י ח ה. הפעם בא לי לספר לכם על הקבוצה ברמת גן, ומה עשינו דווקא ביום שלישי, ולא ביום רביעי. אז ככה, נפגשנו בשמונה בבוקר ליד קניון איילון ברמת-גן. התחלקנו למכוניות, בכל רכב נסעו ארבעה חברים, והתחלנו לנסוע בשיירה צפונה. יעד הטיול שלנו היה "קיבוץ מעגן מיכאל". מזג האוויר , היה קריר בצורה חריגה לעונה, בדרך אפילו טיפטפו עלינו טיפות גשם קלות, תחנה ראשונה שלנו היתה ב" בוסתן הכרמל", את פנינו קיבלו במאור פנים ,אברהם ? האיש שיצר את גן עדן ועדה יד ימינו . כבר בכניסה אתה מבין שהגעת למקום מופלא, עשרות עצים נדירים, עם פירות אקסוטיים, עוטפים אותך מכל הכיוונים, אתה נחשף לעושר של טעמים ופירות שלא טעמת מימך. טיילנו לאיטינו בשבילי הבוסתן, כל כמה צעדים עצרנו לטעום מפירות העצים הקסומים, העצים ממש "התחננו" בפנינו שניטעם, בכל פעם פרי קסום אחר, ואנחנו לא יכולנו לסרב, הטעמים התמזגו והתערבבו זה בזה, אכלנו ואכלנו, עד ש...אמרנו די!!! לא יכולנו יותר, בסוף הסיור עצרנו לשתות חליטת צמחים, כמובן מצמחים שנקטפו זה עתה לכבודינו, והמשכנו לדרכנו. משם פנינו לעבר הקיבוץ, יהודית, חברת הקיבוץ קיבלה את פנינו במאור פנים, מראש היא הזהירה אותנו, שכדי לראות את הכל, צריך יותר מיום אחד. התחלנו בגן הקקטוסים, עוד שגעון של אדם אחד ששתל גן קקטוסים, יפהיפה, עשרות סוגים של קקטוסים, חלקם הכרנו מסרטי המערב הפרוע, ואחרים תוצרת מקומית. פגשנו את הקקטוס ענק , שהכרנו במערבון "הטוב הרע והמכוער" וגם פגשנו ב"כסא החותנת", קקטוס מהודר, שמזכיר בצורתו כורסא נוחה, למעט העובדה הקטנה שהוא מכוסה בקוצים מחודדים. פגשנו גם בפרח עצום, שנקרא נר הלילה ועוד ועוד המון סוגים.... משם פנינו לנחל התנינים, אני לא יודעת עם בקרתם אי פעם בשמורה, דבר ראשון אתה מתהפנט מצבע המים, המים בצבע טורקיז עז, וכשאתם משליכים חתיכות לחם ישנות, למים, מיד קופצים לקראתכם, להקות שפמנונים שמנמנים, שמשכשים בשמחה בשפמים הארוכים, עלינו לתצפית על השמורה,להסתכל מלמעלה על הבריכות הרבות, ועל הסכרים שבינהם. בכל מקום קידמה את פנינו רוח נעימה, היה מזג אויר מקסים. חריג , בתקופה הזאת של השנה, מישהו למעלה אוהב אותנו במיוחד!!!! רצינו לקנח בנמל קיסריה, אבל אחרי שהתישבנו לאכול במסעדה, אף אחד לא רצה לזוז יותר ? השעה היתה כבר שש בערב, אז הפנמנו את מה שיהודית אמרה: שכדי לראות הכל צריך יותר מיום אחד....וויתרנו...חזרנו הביתה, עייפים אבל מאד מרוצים.... להתראות בינתיים עד הפעם הבאה... אירית מנגד 052-5277697