הסיוט בלב המדבר בלילה אפל
במשך שעות ישב חייל המילואים ליד תחנת ההסעות בעזה ממתין לטרפ שיוביל אותו לכוון חלקה המזרחי של התעלה. השמש שקעה במערב והחשיכה השתלטה על האזור. הג'יפ שעצר היה נהוג בידי סגן אלוף שאסף את הטרמפיסט והמשיך בנסיעתו. היעד היה מפקדה ששכנה על הר על אם הדרך והרחוקה מרחק של שעתיים נסיעה ליעדו של הטרמפיסט. לאחר כשלש שעות נסיעה עצר הקצין את ממכוניתו בלב המדבר והודיע כי הוא פונה ימינה. הקצין הזמין את הטרמפיסט להצטרף אליו וללון במפקדה ולהמשיך את דרכו בבוקר . אולם הטרמפיסט היה חייב להגיע ליעד מוקדם ככל שאפשר ולכן ירד מהג'יפ ונעמד על אם הדרך ממתין למכונית שתעבור ותאסוף אותו. השעה הייתה שמונה בערב. החשכה אפפה את המדבר ומסביב חולות ועוד חולות ,ים של חולות . טווח הראיה לא עלה על שני מטרים. הדקות חלפו וגם השעות ואף מכונית לא נראתה באופק.. הרחשים שנשמעו מסביב העלו חשש שמא אלו רחשיהם של הנחשים והעקרבים שיצאו לחפש מזון. החשש הזה דחק את הרעיון לפרוס מעיל על החולות ולשכב לנוח. הרוח המדברית הביאה עימה קור חודר עצמות . הסודר והמעיל שעטה עליו לא מנעו מהקור לחלחל ולהציק לו. הצצה בשעון הראתה שהשעה אחת . חמש שעות עומד הטרמפיסט מחכה לטרמפ . העייפות עשתה את שלה וגמלה בו החלטה לשכב על החולות למרות החשש מנחשים ועקרבים. מבטו היה מופנה אל הכוכבים שנראו מבעד לחשרת העננים.. הוא הסיט מבטו מקבוצה אחת אל קבוצה שניה של כוכבים תוך שהוא משתדל לשמור על ערנות. הצצה נוספת אל מחוגי השעון הצביעו על כך שהוא שוהה במדבר כבר שבע שעות . השעה שלש לפנות בוקר ואז הבהב מרחוק פנס של מכונית. כעבור כמחצית השעה ראה את אורות המכונית המתקרבת אליו והדליק את המצית על מנת שהנהג יראה אותו.. הייתה זו משאית פתוחה שהובילה משאבה לבסיס לא הרחק מהיעד של הטרמפיסט. הקבינה הייתה תפוסה ע"י הנהג וקצין שישב לידו והטרמפיסט נאלץ לעלות על תא המטען מאחור. הטרמפיסט לא ישכח לעולם את הסיוט שעבר עליו בנסיעה הזו . הישיבה במכונית בתא מטען שאינו מוגן ע"י ברזנט ,נותנת תחושה של הימצאות בתוך תא קרור. הקור המדברי חודר לעצמות והטרמפיסט קילל את הרגע שבו דחה את בקשת סגן האלוף ללון במפקדה . הוא היה חוסך מעצמו את כל הסבל שנגרם לו. כעבור שעה של נסיעה , נשמעו רעשים ממנוע המכונית . בדיקה קצרה הראתה שהמנוע גוסס . הקצין החליט להמשיך בנסיעה למרות שידע כי הוא שורף את המנוע. מידי פעם היו עוצרים ומוסיפים מים לרדיאטור וכך הצליחה המכונית להגיע עד למרחק של כמאה מטרים מבסיס היעד שלהם. ושוב ממתין הטרפיסט לטרמפ שיוביל אותו לפיתחת התעלה. הפעם התמזל מזלו . גיפ שיצא מהמחנה היה בדרכו לאותו יעד אליו היה צריך להגיע הטרמפיסט. השעה שמונה בבוקר. חבריו של הטרמפיסט מוכנים ליציאה .הטרמפיסט מצטרף אליהם והם יוצאים לדרך בדרכם לארץ.
לא ציינתי כי הטרמפיסט זה אני שחוזר לנמל פורט תאופיק שם מחכה לו סירת הזודיאק עליה פיקד