נאום הגבר

התעוררתי בב?ע?תה, חשבתי שהיא עזבה . לשניות מספר, גופי רטט וליבי דעך . ה?ת?י?ס??ר?ת??י שמא גרמתי נזק, אך אין בי ידע, לבטל פוסט מאמש. הכפשתי את שמה, על לא ע?ו?ל בכפה, היו אלה דברים בעלמא . מעשה זדוני מצידי, היום אני מ?כ??ה ע?ל ח?ט?א . הכל התחיל בכך, שסרבה לענות אמן בקידוש ופיהקה בברכת המזון . עכשיו אעשה "ת??ק?ו?ן", בתקווה שאקבל מילגה בעולם הבא . אך זה, כאין וכאפס, לתחושה הנוראה הגואה בי עתה . אני רוצה לתקן את המעוות ולומר, כי בלעדיה אני כלום. אני אפס - אני שווה כקליפת שום אחר בישול. בתוך הלב הרחום של האישה שלי, עמוק בפנים, שוכנת נשמה נדירה . היא עושה הכל עבורי, כיאה לשיח' סעודי. עם פינצטה, היא מורטת לי אחת לחודש שערות אחת אחת מהאף . אני מתאפק לא לצרוח, ואורה במצב רוח . חולצות היא מגהצת, עם פס ש??ר?וו?ל מודגש וצ?ו??ארו?ן מעומלן . כשהיא כועסת, יש לכך סיבה מוצדקת , אני לא טלית שכולה תכלת . זכיתי, באמת שזכיתי באישה, חברה ובשלנית לתפארה. אני מתוחזק לעילא, עד כי עזרא השכן, אכול קנאה, מבקש מציונה שתהיה לו גם. במטותא מכם, הגידו לה שתצמד אליי הלילה, אני כ??מ?ה?? אליה. עכשיו אני רץ אל הי?ר?ק?ן לקנות לה ד??ב?ד??ב?ן .