השור הזועם שלא רצה למות
מידי יום הגיעו משאיות עם מטען של פרות המיועדות לשחיטה. הפרות הובלו אל מבנה מוארך שבאמצעיתו שוקת עם מים זורמים וערימות חציר לעיתים שהו הפרות במתקן מספר ימים לפני שהובלו לשחיטה. כילדים נהגנו לטפס על גדר האבן ולהשקיף על תהליך השחיטה, היו עוקדים את רגליה של הפרה ומחברים את רגליה למתקן שהיה הופך אותה כשרגליה באויר. ואז היה מגיע השוחט ותוך כדי ברכה היה מעביר את החלף על צוארה וזדם של דם היה פורץ מגרונה לאחר מכן היו מגיעים צוות של עובדים שלכל אחד מהם היה תפקיך בחיתוך ופשיטת העור. לאחר מכן היה מגיע הרופא וטרינר שהיה בודק שהפרה לא נגועה במחלה. במקרהחיובי היה פוסל את הפרה ושולח אותה להשמדה. וכך התנהלה השחיטה מידי יום כשברקע נשמעים געיות וחרחורים של הפרות השחוטות. באחד המשלוחים הגיעו ג'מוסים. הפרים היו פראיים ונגחו בפרות המסכנות שנאלצו להתרחק מהם בבעטה. הגורל המר שחיכה לג'מוסים לא נטל מהם את האון והם התרוצצו תוך שהם מחפשים את הפרות הכנועות. רקיעות רגליים הסבירו את נסיונות ההזדווגות של ז'מוס ועוד ג'מוס מה שהפך את המעשה לתזמורת של רקיעות רגליים. בין הג'מוסים היה פר שחור עב בשר שלא נתן מנוח לעדר הפרות . הוא התרוצץ מפרה לפרה בתאבון יוצא דופן.מידי פעם היה רוקע ברגליו כמי שמתכון לקרב גדול בזירה. במשך שעות דהר ,ניגח ורקע ברגליו עד שהגיע תורו לשחיטה. ארבעת העובדים ניסו לעקוד את רגליו ולא הצליחו . הם קראו לעזרה לעוד 4 עובדים נוספים ויחד הצליחו לקשור את רגליו של הג'מוס השוחט העביר את החלף על צוארו ופרץ דם פרץ מגרונו הג'מוס החל לנפנף ברגליו והצליח להשתחרר מהחבל שהיה כרוך סביבו למרות שגרנוו שוסף הצליח להתרומם על רגליו ולפרוץ לחצר.כשהוא משאיר אחריו שובל של דם. ישבנו על הגדר קבוצת נערים. לא יכולנו לראות את כל תהליך השחיטה אולם השור הזועם שפרץ החוצה כשגרונו חתוך וזרם של דם פורץ מגרונו השאיר בנו רושם עז. דהירתו הזכירה לנו את התמונות שראינו בסרט דם וחול. שור זועם שפורץ קדימה לנגח את הטוראדור. כאן לא עמד טוראדור בדרכו של השור. מה שעמד בדרכו היה קיר אבן שעצר את דהירתו . השור הזועם נתקל בקיר נפל לריצפה ומת.
הצעת החוק תחייב להמם את הפרה לפני השחיטה בניגוד להלכה בשתי הדתות
זו שאלה שעולה ותעלה מידי פעם וצריך להיות מודעים לסבל הנגרם לפרות
יעקב גרשון