מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > זעקתה האילמת של ילדה שידעה כי היא עומדת להיות יתומה

זעקתה האילמת של ילדה שידעה כי היא עומדת להיות יתומה

זעקתה האילמת של ילדה שידעה כי היא עומדת להיות יתומה

עיניה ביטאו את הכאב והצער שאחז בה ילדה שזה אך מלאו לה תשע. היא יצאה בוכיה מהחדר משאירה מאחוריה אמה שסמי ההרדמה העבירו אותה לעולם החלומות. \היא זכרה את המלים שהאם ניסתה לומר לה מספר פעמים החלה לדבר אולם לא יכלה להשלים את המשפט היתה זו צריכה להיות פרידה פרידה בדרך לעולם האמת האמה ידעה ששעותיה ספורות ועשתה מאמצים נואשים להעמיד פנים להעמיד פנים שהכאב שתקף אותה יחלוף. אלא שהכאב לא חלף והסמים רק גרמו לה לטישטוש הדמעות המשיכו לזרום ואף התגברו פתאום התברר לה שהיא עומדת להיות יתומה יתומה מאם ואב שגר בנכר. והשאלה שזרקה לאויר זיעזעה את הדודים שהמתינו בחוץ לידיעות על מצבה של האם. "ומי יטפל בנו" זרקה שאלה לאויר וכך יידעה את כולם כי היא מודעת לעובדה שאמה לא תחזור הבייתה לעולם לחלוחית פשטה בעיני הסובבים השאלה שזרקה הילדה החזירה אותם למציאות ההדחקה הייתה ניסיון להתחמק מהמחשבה שזה הסוף והנה הילדה הקטנה הטיחה בפניהם את המציאות בלי כחל וסרק. .האמה לא חוזרת הבייתה אלו שעותיה האחרונות. ואכן לאחר שעתיים החזירה את נשמתה לבורא. עכשיו ניתנה גושפנקא למושג "ילדה יתומה." קשה לאמוד את כאבה של ילדה שהתייתמה היא סרבה להשתתף בהלויה ולראות כיצד טומנים את אמה באדמה. היא העדיפה לזכור את האם כפי שראתה אותה באחרית ימיה גם אם המראה לא היה מלבב .

תגובות  0  אהבו 

613
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה