מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > השאלה שנישארה ללא מענה

השאלה שנישארה ללא מענה

השאלה שנישארה ללא מענה

עיניו בהו באויר מסרבות להאמין היא הלכה לבלי שוב למרות שהבטיחה שתבריא הוא שלח מבט אל הסובבים אותו דודים אחים ואחיות שבאו לסעוד אותה ברגעיה האחרונים היא הייתה אימה ולא רק היא הייתה החברה הכי טובה שלו הוא סיפר לה את כל הסודות סודות ומאויים שלא סיפר גם לחברתו כזאת הייתה האם והחברה שלו שבפניה יכול היה לפתוח את סגור לבו. הלב הדואב גרם לו להתכנס בתוך עצמו מחפש את העידוד שהייתה שולחת לעברו ועכשיו היא איננה הלכה לעולמה משאירה אחריה את בנה יחידה שגדל יחד עם שלושת אחיותיו.. עניו הבוהות שלחו עוד מבט אל אחותו הבכירה שאומנם נראתה בריאה אולם ידע שהסרטן מכרסם את תוכה הוא שלח אליה מבטים של אח אוהב מנסה לעודד ולהפיג את הכאב.. הוא ישב שבעה עם כל המשפחה וסיפר סיפורים ומעשים שעשתה והפליג בשיבחה כזה הוא היה הבן האוהב שהמכה שנחתה עליו השאירה בלבו כאב הימים והחודשים חלפו ביעף ומכה חדשה נוספת נחתה עליו למרות שידע כי המחלה הייתה קשה מחלת הסרטן שקיננה בה אכלה בכל פה את תוכה ושוב מות של אהובה ושוב חוזר טכס ההלויה ושוב יושבים כולם שיבעה. ואז הפנה ראשו למעלה שואל בתהיה היכן אתה אב הרחמים מדוע לקחת אליך אם ובת אהובים. ובאותו יום חזר בתשובה ומידי יום חזר ושאל את אותה שאלה למרות שידע שלא יקבל עליה תשובה. מדוע אתה היושב למעלה במרומים אספת אליך שתי נפשות אהובים?

תגובות  6  אהבו 

543
עגום .
אני מחייך בעצב
ולא צריך להוסיף מילה

שבת שלום


יעקב
אני חשה את עומק הכאב שכה היטבת לתאר. מאחלת לך שתמצא את כוחות הנפש כדי להתגבר.
אני מאד שמחה שהצטרפת לכותבים כאן אתה מאגר אין סופי סגנון כתיבתך רהוט אהבתי ריקי שמר
תודה על תגובתך. אני חייב לציין שכתיבתי הושפעה מיתר המשתתפים ובעיקר משירייך. לא באופן ישיר אלא בעקיפין. כמנהל בנק מרובע. כתיבתי הייתה רישמית. כתיבה של דוחות הנהלה ומכתבים. לוקח זמן להשתחרר מזה. ת...
תודה על תגובתך.
אני חייב לציין שכתיבתי הושפעה מיתר המשתתפים
ובעיקר משירייך. לא באופן ישיר אלא בעקיפין.
כמנהל בנק מרובע. כתיבתי הייתה רישמית. כתיבה של דוחות הנהלה ומכתבים. לוקח זמן להשתחרר מזה. תגובתך מעודדת
תודה על התגובה.
התאור מתייחס לכאבו של הבן שלקח את המוות בצורה קשה ביותר. אני הייתי הסלע האיתן שהיה צריך לאסוף את הרסיסים
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה