רקויאם ללא מנגינה למותה של אהובה
רכנתי ראש שולח מבט אל רגב האדמה שנצברה כגלעד הרמתי אבן והנחתיו על האדמה הצבורה כמנהג היהודים לאחר טכס הקבורה. היכן את כעת שאלתי בשקט לא יתכן שאת שם בתוך העפר שוכנת הרי כולם ידעו שאהבת סדר והיית חולת ניקיון ולא יתכן שטמנו אותך בחול ואפילו בלי ארון. פיסת בד עטפה את גופך המת למנוע בעדנו לראות את מה שעוללה לך המחלה ועל מנת שנוכל לזכור אותךכפי הדמות שבתמונה. הטכס הסתיים, כל אחד הלך לדרכו נושא את דמותך עמוק בלבו הן היו אלו אחייך ואחיותייך בנך ובנותייך שהמוות פער פצע עמוק בלב ובקרביים. גם אני הלכתי לא יכולתי שאת לעמוד ולראות גבשושית שכיסתה את גופך.. "נוחי על משכבך בשלום ילדה אהובה התחברי אל מלאכי מעלה שבודאי ימצאו לך תעסוקה להמשיך לתמוך ולעזור לכל העניים והסובלים של מעלה כפי שעשית זאת כאן על פני האדמה." "ואל תשכחי מדי פעם לשלוח אלינו הצצה. ולראות את אהובייך שהשארת כאן מאחורייך לאנחה." .
אורהכפולה
יעקב גרשון 1