כך היה זה בשכונה בצפון תל אביב דאז
האבן פגעה בראשו פגיעה ישירה פוערת חור בקרקפת ודם רב ניגר ממנה זו הייתה אחת התוצאות של מלחמת ילדים משתי השכונות הקורבן השני לא אחר להגיע אבן שנורתה מהרוגטקה פגעה בו כמו קליע הפעם הייתה הפגיעה בלסת וזרזיף של דם נזל וכיסה את הבגד. וכך חזר הסיפור על עצמו כל שבוע מלחמת ילדים משועממים שזה בשבילם הבילוי הקבוע ליידות אבנים אחד בשני על מנת לפגוע ולירות ברוגטקה קליעי אבן שעלולים לפצוע. אף אחד לא חשש מהפגיעה או הפציעה החשש היה מה יגידו ההורים על החולצה שהוכתמה על החור שנפער בראש והשאיר פצע וחבורה ועל קליע האבן שפגע בשן וגרם לו חבלה. כך היה זה הבילוי בשכונה לפני הרדיו והטלויזיה שטרם נולדה היינו ילדים שמחים ועליזים ולמרות שפיצחנו ראשים נשארנו תמיד חברים היו אלו השכונות החדשות בצפון ת"א והם היו רבים היו שם בתים בודדים וביניהם מרחבים עצומים בהם ניהלנו את קרבות הרחוב הרבים. משם שאבנו זיכרונות שמחים וגם עצובים.
רגטקות לקליפות מנדרינות.
גם זה אכזרי ואלים...
ובקשר למרחבים בין הבתים מוסיפה לבלוג פוסט בשם צפרדעים.
לא היו לנו קניונים ולא בילויים אחרים
את התיסכול הוצאנו באבנים
לא רואים פוסטים חדשים שלך