מי שחווה את שנות השבעים זוכר כיצד התנהלנו
שנות השבעים היו מבין הקשות בחיי התושבים במדינה. השלטון היה בידי המפלגות החברתיות. ההסתדרות הייתה התייקון העשיר במדינה כאשר נכסיה נאמדו במליונים רבים ולמעשה היא שניהלה את המדינה .האינפלציה דהרה ועברה את ה-100%. הכלכלה הייתה באדמה .ושוב קשיים בכלכלה.שנות השמונים. . אינפלציה של מאות אחוזים שצומחת מדי חודש -ב-20 עד 30 אחוז. ערך הכסף נישחק במהירות ומי שלא רכש מוצרים או פת"מ דולרים לא יכול היה לגמור את החודש , גם לא את מחצית החודש. (האינפלציה עברה את ה-440%) בתקופה הנמשכת הזו דאגו המפלגות החברתיות לאנשי שלומם בשיטת הפתקים. כן דאגו לועדים הגדולים שאחזו בידם את השלטר ואת הכוח ליצור בוחרים ביום הדין. השוליים נשכחו ונמקו בשכונות מבלי שיכלו לרכוש קורת גג ומבלי שיכלו לצאת ממצוקת העוני. ואז פרץ בשנות השיבעים המרי . הפגנת הפנתרים השחורים שזיעזעה את המערכת וגולדה לא ידעה מי הם השחורים הלא נחמדים.. אלא שזו לא הייתה הפגנה ראשונה של אנשי השכונות. הראשונה הייתה הפגנת ואדי סאליב בשנות השישים גם של "השחורים הלא נחמדים" שנשכחו בחורים ובמאורות.. גם כאן הפכה המחאה לאלימה והממשלה דאגה להשקיט אותה ולמצוא פתרונות דיור לפחות לראשי המחאה. הציבור נקרא להשתתף בנסיון ההבראה .מוצרים רבים לא נמצאו על המדפים. הקיצוצים היו רחבים והעם סבל ושתק ואכל את המדיניות החברתית שבישלו לו. מי חשב אז על נסיעה לנופש? מי חשב על מותרות? כולם חשבו איך גומרים את החודש. והקיצוצים אכן עזרו ושר האוצר הניכבד הופיע בתקשורת ובישר לציבור כי האינפלציה ירדה ל_5% לחודש, הישג גדול . אולם במחי יד הרס את ההשג כאשר הוסיף כי המצב עדיין לא יציב ואם יחמיר נצטרך לקצץ בסובסידיות. כמובן שהודעה כזו מרמזת שהדהירה של האינפלציה יכולה לחזור וכולם רצו לרכוש מוצרים ורוקנו את המדפים בחנויות. סחורה בבית עדיפה על כסף שיאבד את ערכו.ישנם רבים שזוכרים את התקופה הזו שהשאירה את חותמה על הישוב . אסור לשכוח מה קורה למשק כאשר הוא מופקד בידיים לא אמינות. הגענו לתקופה שבה רואים את הכלכלה יציבה ועומדת בפני כל האתגרים הקשים שמציב העולם בפני הכלכלות. צריכים לשמור על הכלכלה החזקה והיציבה על מנת שלא נחזור לימים הקשים של שנות השיבעים. המצב הכלכלי בעולם בשפל וקשה לדעת מה ילד יום. החנויות מלאות בקונים של מוצרי מותרות. שדות התעופה מלאים בנוסעים לנופש. היד שולפת בקלות את כרטיס האשראי וההתחייבויות הולכות ותופחות.. הממשלה אינה יכולה לנהוג כך .היא אינה יכולה להטיל את הגרעון על הדורות הבאים. אז כדאי להקדיש כמה דקות ולעשות חשבון נפש. מה יקרה אם המצב ישתנה כתוצאה ממשברים בעולם שאנו כה תלויים בו.?