הרוח והגשם ושיכרון החושים
הרוח האיצה את ריצתן .הן היו ארבע בנות שזה עתה קמו ממקום מרבצן על הדשא הירוק נהנים מקרני השמש החמה שליטפה את עורן הרך.. הרוח שהחלה נושבת הזכירה להן את אזהרת הסערה שעמדה לפרוץ. הרוח הלכה וגברה מקיפה ומלטפת את חמוקי גופן. ובעקבות הרוח הגיע הגשם כשהוא שולח טיפות שפוגעות בגופן כמדקרות.. השמש נעלמה בין חשרת העננים וחשכה החלה להשתלט על הסביבה. הנערות האיצו את ריצתן וניראו כמרחפות באויר כשהרוח נושבת ומלטפת את עורן החשוף. הגשם השוטף עטף את גופן בזרזיפי מים שנראו זורמים לאורך גופן. הן השילו בזה אחר זה בגד אחר בגד ספוגים במים והשליכום לצידי הדרך וכך המשיכו בריצתן המרטונית מרחפות באויר נהנות מהרוח שעוטפת ומלטפת את גופן הערום. . עיניהן המצועפות לא הרגישו כי הן רצות בכיוון הנגדי ליעדן. . וכך המשיכו הנערות לרחף על פני השדות ,לקפוץ לתוך גאיות ולהתעלם מכל הסכנות. הרוח שליטפה את גופן הכניסה אותן לשיכרון חושים ונראה כי הן רצות אל תוך האבדון.עוד מעט ויעוטו אל תוך גלי הים מה שעלול להיות סופן המר . ולפתע פסקה הרוח לנשוב והגשם פסק מלשלוח את חיציו. ואז התעוררו הנערות משיכרון החושים,עוצרות את ריצת האמוק .עושות סיבוב פרסה ובשקט מתגנבות אל מגוריהן , אינן מודעות לארוע בו נטלו חלק כשהן נתונות במין אקסטזה..הייתה זו כנראה הרה אלת האולימפוס שרצתה להעבירם למשכנה ולשתף אותן בסוד האלים.משימה שלא צלחה בגלל כוחם של הרוח והגשם שגברו על רוח האלים..
כבר הגבתי בעבר לריקי כי בתור מנהל בנק מרובע לשעבר
כתיבתי הייתה נוגעת למכתבים רשמיים יבשים ולדוחות הנהלה.
פורום הבלוגים איפשר לי לתת חופש לממשבותי ולכתיבתי והוא מאפשר לי להתבטא כפי שרציתי להתבטא ולא כפי שהתפקיד חייב.
אני קורא את שיריך ואני נידהם כיצד אתה מצליח לתאר סיפורי אהבה ורומנטיקה הנראים בעיניים של נער.
יעקב גרשון
ביחוד שהיא באה ממי שכתיבתה הקולחת והשזורה בהומור מרשימה אותי תמיד.
לרוץ כנגד הרוח , והשיל מלבוש במקום להחזיק בו , לרוץ אמוק לכיוון האבדון ועוד שילוב של אלות האולימפוס להעצים את החוויה והמסתורין שבסיפור !! יפה , חסר לי רק הקשר ולו ברמז לקונפלקט בסוף הסיפור .
בכל מקרה מעניין ויפה .
אולי תעלה אותו בקהילת " כתיבה יוצרת " מעניין איזה תגובות תקבל , אני בטוח שהחברים ישמחו לקרוא וגם להגיב .
ג'אבר
סתם ניסיתי את כוחי או יותר נכון את דמיוני ביצירת סיפור
בידיוני.