האם אנשי המחאה יכולים כבר להכין את הכיסים
לא חשוב מה היה מספר המשתתפים בצעדת המליון . המספר מרשים ומבטא את הרצון של הנוער למנהיגות שתדבר אליהם בגובה העיניים. כפי שראשי המחאה אינם מיקשה אחת כך גם הציבור שהגיע לא בא להביע את תמיכתו באופן עיוור במטרת המחאה. שתי פנים לה למחאה. האחת היא המחאה האמיתית שמנסה להטיב עם שכבות הביניים שנישחקו והשכבות החלשות שהיו חלשות וממשיכים להתעלם ממצוקתם. הפן השני של המחאה הוא פוליטי .החלק הזה מונהג ע"י ראשי מחאה עם אג'נדה שמטרתה הפלת השילטון. למרות הרמזים העבים שנכתבו על אותם מנהיגים עם פרוט המהלכים שנקטו בעבר כנגד מדיניות הממשלה ותמיכה במי שנחשבים כשונאי ישראל(על כך יש מקורות בעיתונות ) ,הצליחו להתברג לתוך מנהיגות המחאה תוך שהם מעלימים את כוונותיהם האמיתיות, דהיינו החלפת השילטון. ציבור המפגינים ברובו אינו מסכים עם דרכם והוא בא להפגין למען שיפור מצבו הכלכלי. לא ברור מדוע לא פרטו ראשי המחאה את דרישותיהם . מדוע הסתתרו תחת הסיסמה צדק חברתי שאינה אומרת הרבה או יותר נכון אומרת הכל ולא כלום. יש להניח שראשי המחאה לא הגיעו להגדרות מוסכמות. המחאה לא תשיג את מטרתה אם לא יגדירו את דרישותיהם. רבים מהעיתונאים והמתראיינים חזרו והביעו את דעתם שלמחאה צריך להיות פן אחד, דרך אחת ועליה להתנתק מהחלק הפוליטי שיפגע בהשגת מטרותיהם. במחאה נשמעו גם דעות שיש לפרוץ את התקציב. תגובות המרואיינים שאין סיכוי שהגרעון התקציבי יגדל. אף גורם בממשלה לא יסתכן ויצביע על פריצת התקציב . גם יו"ר הועדה שהוקמה, פרופסור טרכטנברג הצהיר שפריצת התקציב לא באה בחשבון. ראשי המחאה הבטיחו לציבור הרים וגבעות. הציבור הרחב מאמין שאכן מצבו יוטב לאין ערוך. האומנם? בעבר , כשנתניהו היה שר האוצר, היה צריך להטיב את מצבם של שכבות הביניים שנישחק. הכלכלה הייתה על פי פחת . נתניהו קיצץ בקיצבת הילדים (מעל 5 ) על מנת להטיב עם שיכבת הביניים. מעניין היכן יהיה אפשר לקצץ הפעם אם יוחלט להענות לדרישות המחאה מעבר לכמה מליארדים שמתוכננים. והשאלה החשובה. האם צריך להתחיל לתפור כיסים?
נראה שלא הרבא הבטחות ימומשו.
מתוך הנחה ותקוה שהמטרה
שיפור מצבם של מעמד הביניים והשכבות החלשות.
הפיצול שקיים כאשר חלק מראשי המחאה גוררים אותה לפוליטיקה מעלה ספק להצלחתה
זה חלום שעלול לאכזב רבים