מה התפילה המתאימה לימים הנוראים שתביא את השלום.
הימים הנוראים טבועים עמוק בתודעתי כמי שחווה בילדותו מקרוב את התהליך שליווה את הימים הנוראים אני יכול לספר על החוויות וההתרשמויות מאותם ימים של שנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת. כילד נהגו הורי לשלוח אותי אל דודים שגרו בירושלים או ברשל"צ לבלות את חופשות בית הספר על מנת לא להסתובב ברחובות וכידוע לא היו רחובות רבים והערים התנהלו בשכונות. וכך חוויתי את התנהלות התפילות בסגנונות שונים בחיפה היו הדודים ספרדיים והתפילות התנגנו בלחנים נעימים לאוזן ועד שהסתגלתי לניב הספרדי מצאתי את עצמי אצל דודים ברשל"ץ הדוד היה ממוצא תימני וזה הסיגנון ששלט במשפחה. אמנם היה לי רקע של לימוד בחדר תימני עם מורי שנהג להצליף בנו בחיזרן. קייטנות לא היו באותם ימים ועל מנת שלא נסתובב ברחובות רשמו אותנו לחדר בניצוחו של מורי תימני. ספר אחד באמצע השולחן וצריך לקרוא פעם ישר פעם במהופך ופעם מהצד תלוי באיזה קצה של השולחן הושיבו אותך. אוי לו לתלמיד שלא שינן את השעור עם ההברות והנגינה התימנית. מקל החיזרן הונף וירד על ידו או ישבנו של התלמיד העצל. לא תמיד היה מניין בבית הכנסת של הספרדים והתיימנים ואז הלכנו להתפלל בבית הכנסת האשכנזי. ושוב ללמוד ניב חדש ושונה מזה שהורגלת לו. כילד תהיתי בלבי האם זה שיושב למעלה על כסא המלכות ושאנו שולחים אליו את תפילותינו ותחינותינו מבין את התפילות שאנו מתפללים בכל מיני ניבים בניב הספרדי בניב התימני ובניב האשכנזי שלעיתים הם לא מובנים גם לנו. למי ששמע את התפילה התימנית יודע שחולם מבטאים כצרה וקמץ מבטאים כחולם. ולשומע קשה להבין שזו עברית. אז התפללתי בתימנית ,בספרדית ובאשכנזית וחשבתי בלבי שזה שיושב למעלה לבטח מבין את אחת הניבים ואם התפללתי בשלשת הניבים בטוח שאחת מהן התקבלה על ידו. אז אם זה נכון מדוע הוא לא עשה שיהיה לנו שלום הרי התפללנו כל הזמן "עושה שלום במרומיו" אולי הוא לא הבין טוב שאנו רוצים את השלום כאן ולא במרומים. שתהיה לנו שנה טובה ומבורכת