הילד שלא שרד את מלחמת יום כיפור
עוד פרט בסטטיסטיקה ? הפגז שהגיע משום מקום פגע בנער שנישען על קנה התותח בודאי היה שקוע בחלומות על אהובה שהשאיר בבית. הייתה זו שעת בוקר מוקדמת וכולם היו ספונים בעמדותיהם הפיצוץ היה עמום ובקושי ניתן היה לשמוע אותו עמדתי שם ממלא את ראותי באויר המדברי אויר קריר שטרם פגעה בו החמה. למרות שהנער עמד לא הרחק ממני עברו כמה דקות עד שראיתי את הפגיעה התפלאתי שהמראה של הנער ההרוג לא גרם לי לצער או יגון היה זה עוד מקרה אחד בסטטיסטיקה של הנפגעים ביחוד שיום לפני כן עברו שם שיירות של מכוניות שדהרו כשעל דפנותיהן פצועים והרוגים. עוד באותו יום הופיע האח של הנער ההרוג גם הוא נער צעיר שהגיע לשמוע פרטים כיצד איך והיכן נפל האח. הוא הסתובב בסביבה שאל ותיחקר ואני שהייתי קרוב בשעת המקרה מרחק של כחמישה מטרים לערך לא מצאתי עוז בנפשי לומר לאח כי ראיתי כיצד אחיו נהרג. במשך שנים ליוותה אותי התמונה של פגז שורק מעל הראש ופוגע בתותח שבעמדה והורג נער-ילד שכנראה ועוד לא צימח פלומה. אלו היו מראות פני המלחמה.
אני שמחה שיצרתי איתם קשר היום, אינני עושה חשבונות וזה גם לא משנה מי פנה למי. אני שמחה שישנה עדות חיה ולו רק כדי לספר לילדי, שידעו היום כמוני שכל יושבי הנגמ"ש נהרגו.
גמר חתימה טובה וכל הכבוד על אומץ ליבך
אנשים חוששים להיפגש עם השכול
גם בגלל התהייה למה הוא ולא אני..
הרי בסה"כ מרחק של 5 מ' הפרידו בין החיים והמוות.
קשה להאשים את אותם אנשים ששמרו את סודם 38 שנים
שלא תדעי עוד צער
גמר חתימה טובה