בוקר בא לעבודה...

בשבועות האחרונים יש כאן פעילות ברוכה ומלאת כוונות טובות - על תעסוקה בגיל השלישי. בהקשר לזה אספר לכם על שלושה אנשים שאותם הכרתי כשהיו כבר מבוגרים. עבדו עד שיבה טובה ועזבו את העבודה לא בשל פרישה חלילה אלא פשוט נגמרו להם החיים ויום אחד הודיעו לנו בני המשפחה: אבא הלך לעולמו בבקשה בואו להלוויה. * קציקוביץ, היה ניצול שואה שנהג לציין זאת אבל אף פעם לא דיבר על מה שהיה. עד גיל 82 היה קם מוקדם, בעיקר בימים שלפני החגים, עלה על אוטובוס והגיע לעבודה. כשהגיע היה נכנס לחדרון קטן שהיה מול שער המפעל ובמרץ מתחיל לארוז דברים שיום קודם הוזמנו. הוא מכר לנו סכו''ם ואביזרי מטבח שאותם קיבל ממחלקת המכירות של המפעל. אותו קציקוביץ, איש קטן קומה והליכה מהירה, כמעט ריצה, נהג להסתובב בחדרים ולכאורה התעניין מה קורה אצל האנשים, למעשה היה מקבל מהם פתקאות ובהן רשומות הזמנות. היה לו זכרון מדהים, הוא ידע בדיוק מה יש לו במלאי ולכן את הכסף היה מקבל עם ההזמנה וזאת הוא עשה בשל אותו מנהל כ"א שחדרו היה מול כניסת המפעל והיה קפדן מאד ואבוי למי שמסתובב ליד השער בזמן העבודה...בצהרי היום שהיה סוף יום עבודתו היה משאיר אצל השוער חבילות ארוזות בנייר עיתון ועל כל חבילה רשם את שם המזמין. יום אחד הוא לא הגיע ולמחרת הופיעה מודעת אבל בשערי המפעל. כשפתחו את חדרו, האריזות היו מוכנות למסירה. הרבה אנשים באו להלוויה. * אליעזר עבד שנים רבות במפעל הוא התחיל כשעלה ארצה מרוסיה. כשהכרתי אותו הוא היה כבר אדם מאד מבוגר, הוא נהג לנסוע באופנוע שאילו מחוברת סירה גדולה מכוסה בניילון ובתוכה כלי עבודה רבים מסודרים באי סדר מדהים וחלילה שמישהו נגע בהם ושינה את אי הסדר. אותו מושון היה נוסע ללקוחות ששטפונות נגרמו להם במטבח ובאמבטיה מברזים וצינורות פגומים. מעשה ניסים אחרי מגע ידיו הכל תוקן לשביעות רצון הלקוחות ובלי תלונות. שנים אחרי שנפטר עדיין חיפשו אותו לקוחות שיבוא בדחיפות לתקן את השיבר שנשבר... * מושון עלה ארצה בצעירותו מסלוניקי וגם אותו הכרתי כשהיה אדם מאד מבוגר (למעשה גילו היה תעלומה). הוא עבד במחלקת המכירות והיה מומחה לשאת חבילות גדולות על כתפיו כשאי אפשר היה להסיעם בשל צפיפות. בקיץ ובחורף היתה גופיה לגופו ומכנסיים קצרים. היה מדהים לראות אותו מהלך בין השורות ועל כתפיו אריזות ענק. פעם הגיעה איזו משלחת מההנהלה המרכזית ומושון כהרגלו עם החבילה על כתפיו. מנהל מחלקת מכירות קיבל נזיפה והורה למושון לשים על עצמו חגורת בטיחות. מושון נעלב והחליט שהוא עוזב את העבודה. כעבור ימים מספר הוא נפטר.