רצוי להאזין לדברי הנגיד פישר

למרות כל הנסיונות מצד מרקל נשיאת גרמניה וסרקוזי נשיא צרפת להגיע לנוסחה מקובלת על חברות גוש היורו , עדיין ממשיך לרחף על מדינות הגוש סכנת קריסה. בהתאם להתניות שיחולו על מקבלי תכנית ההבראה יצטרכו המדינות לצמצם את הגרעון התקציבי ולהקטין את רמת החיים של התושבים. מדינה שתחרוג מיחס חוב לתוצר מעל 3% תסתכן בהוצאתה מגוש היורו.. הנגיד פישר סקפטי לגבי ההסכמות של המדינות האירופיות לקבל עליהן את ההתניות החדשות ורומז כי אם הפוליטיקאים האירופים לא ישכילו לנקוט במאמצים עילאיים ולא ינקטו בצעדים דרסטיים להגבלות הנוגעות למדיניות התקציבית , אנו עלולים לראות את קריסת גוש היורו.. במקרה זה עלולה כלכלת מדינת ישראל להיפגע בעיקר ייפגע היצוא התעשייתי והחקלאי שאחוז גדול ממנו מיועד לאירופה. פישר מוסיף כי קשה לאמוד מה תהיה ההשפעה של קריסת מדינות בגוש היורו על השווקים הפיננסיים. בנקים ייפגעו ועלולים לפשוט רגל ואנו צריכים להערך לכך. הירידה ביצוא וובתקבולי המס יחייבו קיצוצים בתקציב והעלאת מיסים על מנת שלא לחרוג מתיקרת הגרעון וכן להפחית את יחס החוב לתוצר. עוד הוסיף כי מצבו של המשק תלוי בהתנהלות תקציבית אחראית. הירידה בהקף היצוא לאירופה כבר מורגשת כעת. מסתבר כי גם באותן מדינות שהמשבר לא הגיע אליהן , נוטות עקרות הבית לצמצם קניות. גם המשפחות שהפרוטה לא חסרה בכיסם מושפעים מהמצב הכללי ומהפרסומים סביב המשבר.. דבר זה יוצר אפקט פסיכולוגי על הצרכנים. לאור ההנחות הפסימיות קיימות גם תקוות שהמדינות הקורסות תקבלנה על עצמן את תכנית ההבראה ווינצלו את קרן ההצלה להבראת כלכלתם ויציאה מהמשבר. קריסת גוש היורו מדאיג את רוב הכלכלות בעולם. היא עלולה למוטט כלכלות שבנויות על קשרים עם מדינות הגוש. כן עלולים להינזק בנקים בעולם המושקעים במדינות אירופה ובהן בנקים ישראלים.