סומל - ת"א של פעם

סומל - ת"א של פעם

כפר סומייל שכן בצפון הישן של ת"א, היום אבן גבירול פינת ז'בוטינסקי (לרחוב ז'בוטינסקי קראו אז "קיבוץ גלויות"). בסוף שנות ה-30, המוכתר של הכפר היה נוהג במכונית רולס רויס, והצופר שלו היה מנגן "שמשון ודלילה". בין ז'בוטינסקי לבזל היה פרדס. הגבול המערבי היה סוקולוב, הגבול הדרומי היה ז'בוטינסקי, ובמזרח היה סומייל. היו שומעים את המשאבה של הפרדס ששימשה להשקייה. גם שועלים ותנים ייללו בלילות. היו אז שני "בתים אדומים" בת"א, אחד בסומייל, השני ברחוב הירקון - משרדי ההסתדרות היו שם (היום זה בית מפלגת העבודה). סבי, משה פרקול, בנה את הבית ברחוב הירקון 120, שהיה בן שלוש קומות. אחר כך גם בנה את הבית ברחוב פרנקפורט 6. קראו לאזור "שכונת המעביר", כי היה שם מוסך של חברת האוטובוסים "המעביר", שהיתה לפני חברת דן. אזור בזל נחשב מחוץ לעיר. בבזל היה שוק בעלי מלאכה, בעיקר סריגה. לפני כן היה שם מגרש ספורט, שם שיחקו הוקי עם חיילים של הצבא הבריטי. שיחק שם מיקי מנעלי נמרוד ויחזקאל גולדשטיין מחברת המעביר. ליד שוק בזל היו מתנדבים של מכבי אש. אבא כהן, חבר "המעביר", היה אחד החלוצים של מכבי האש בעיר. ברחוב זנגוויל פינת בזל היתה מאפיית "אחדות", והריח של המאפים החמים זכור לי עד היום. אחי רפי (ראלף) נולד בבי"ח אסותא ב-1942. החלונות של בית החולים היו פתוחים כל הזמן, כי לא היה מיזוג כמובן, והייתי שומע צעקות של הנשים היולדות - "משה, מה עשית לי משה???!!!!"

תגובות  1  אהבו 

1053
אני זוכרת את התקופה הזאת, אני גם נולדתי 1934 וזוכרת את סומל היתה לי חברה,אני זוכרת שקראו לה, נעמי, ואנחנו חיים עם הזכרונות שלנו, אני גרתי ...
אני זוכרת את התקופה הזאת, אני גם

נולדתי 1934 וזוכרת את סומל היתה לי

חברה,אני זוכרת שקראו לה, נעמי, ואנחנו חיים

עם הזכרונות שלנו, אני גרתי בשדרות חן, ואבא

שלי במלחמת העולם נפל בשבי הגרמנים, 5 וחצי שנים,עם תרצה להיות בקשר, וזוכר עברית, אז תכתוב,
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה