הסיפור שאין לו סוף

הוא ישב ליד הבר אוחז כוס משקה נהנה מכל טיפת משקה שניגרת לתוך גרונו. עיניו סקרו את המקום בוחנות את הנוכחים ומנסות לזהות ידידים. היא ישבה בקצה השני של הבר אוחזת בידה כריך ענק כשהיא נוגסת בו ברעבתנות מתעלמת מהסובבים אותה ומהמבטים ששלחו אליה. . פניה הביעו הנאה מהאכילה ושיניה המשיכו לנגוס ברעבתנות כאילו חששה שמישהוא יקח ממנה את הכריך .. היא הייתה יפה והייתה מודעת לכך. ידעה שרבים בוחנים את גופה המחוטב והעמידה פנים שאינה חשה בכך. עיניו שסקרו את האולם נתקלו בה. הוא בחן את יופיה עיניו טיילו על גופה המחוטב , בחנו את אפה הסולד ואת שפתיה המלאות והחושניות. . מה שבלט אצלה במיוחד היה מבטן של עיני התכלת שציבען כצבע השמים. חושה הטבעי אמר לה שמישהוא בוחן אותה. היא הרימה את ראשה ומבטיהם נפגשו. היא שלחה אליו חיוך מבוייש ויחד עם זה היה זה חיוך מזמין. הוא קם ממושבו צועד לעברה והתישב לידה. עניו המשיכו לשוטט על פני גופה והיא המשיכה לנגוס בכריך מתעלמת מנוכחותו . "שמי אל" הציג את עצמו בנסיון לקשור עמה שיחה. "ואני סלין" ענתה באנגלית. "אני תיירת ובאתי לישראל לאחר ששמעתי מחברים כמה נחמדים הצברים"הייתה זו כעין רמז לכך שהיא רואה בעיין יפה את נסיונו לחזר אחריה. השיחה שהתפתחה נמשכה כחצי שעה ולאחר מכן יצאו שניהם מהבר צועדים לאורך רחוב דיזנגוף .השעה הייתה מוקדמת למסיבה שהוזמן אליה. הוא גם לא ידע אם היא תסכים להצטרף אליו למסיבה. אולם היא נענתה בשימחה להזמנה והודיעה שעליה לחזור קודם למלון להחליף לבוש. יחד צעדו לכיוון המלון ונכנסו לתוך המעלית..חדרה שכן בקומה התשיעית. היא פתחה את הדלת והם נבלעו בחדר החשוך. לא ברור אם הם הגיעו למסיבה. הם היו עסוקים מכדי להמשיך את הסיפור.. לשוא המתנו להם בלובי המלון. מה שכן התברר לתיירת הנחמדה שהצברים אכן נחמדים ומעניינים