שפן נסיונות לחובש מתחיל

התירגול דימה קרב אמיתי. ריצה פריצת דלת מבנה בבעיטה וזריקת רימון דמה .שלושה ימים נמשך האימון תוך מעבר בין שדות ופרדסים. השינה הייתה על הריצפה החשופה מתחת לכיפת השמיים. הצעדה והריצה התישו אותנו ונתנו בנו את אותותם. למרות פקודות הזרוז צעדנו בכבדות נושאים על גבינו את הציוד הכבד. אני נשאתי על גבי חצובת בזה שמשקלה 35 ק"ג. צעדנו בכבדות כשמאחורינו דוחקים בנו להתקדם. משמעת המים הייתה חמורה. יש לשתות לגימה אחת רק לפי פקודה. היה זה עוד בטרם יצאה הפקודה לשתות מים לכל אורך המסע על מנת לא להתיבש.העייפות כמעט והכריעה אותנו אולם הפקודה הייתה להמשיך לצעוד עד למטרת היעד. לא אחת צעדתי בחשיכה עם עיניים עצומות חולם על המיטה החמה שמצפה לנו בסיום התרגיל .ואז ניתנה הפקודה לחניית לילה . כולם השתרעו על החולות נותנים פורקן לעייפות. השעה הייתה אחת בלילה ונאמר לנו שההשכמה תהיה בחמש בבוקר. השעות חלפו מהר ועם הנץ החמה הקפיצו אותנו להמשיך בצעדה. ארוחת הבוקר הייתה שתי פרוסות לחם וארבע קוביות שוקולד.. אילו היה זה קורה היום הייתה מתעוררת מחאה גדולה מצד אמהות החיילים. אולם הייתה זו תקופה של בין המלחמות. כלכלת המדינה הייתה מקרטעת והמשק היה בחיתוליו. לאחר שעתיים נוספות של צעדה הגענו לקירבת גיבעה וניתנה הוראה להסתער על הגיבעה. לפני ההסתעאות נשאלנו מי מוכן להיות "פצוע". הודיעו לנו כי המתנדבים ישמשו שפני ניסיון לחובשים שיחברו אותם לאינפוזיה.. היו שני מתנדבים ואני הייתי אחד מהם. הייתי מוכן להיות שפן הניסיון ולקבל אינפוזיה מצד מתלמד מאשר להסתער על גיבעה עם חצובה ששוקלת 35 ק"ג ומאחורי מחלת האסטמה שסבלתי ממנה. בתנאים ששררו בתרגיל היה זה פינוק לשכב על שמיכה כאשר מסביבי רופא ושני חובשים חדשים שהיו אמורים להכניס לי מחט לתוך הוריד ולחבר אותי לאינפוזיה. הסתכלתי על החובש וראיתי את הפחד בעיניו.הייתה זו הפעם הראשונה שבה יצטרך להכניס מחט לוריד של אדם חי. הוא היסס וחשש שיעשה טעות . הייתי צריך לעודד אותו לדחוף את המחט לוריד. הפעולה לא הייתה חלקה ולאחר דקירה נוספת ראיתי את הצינורית הדקה נדחקת לתוך הוריד ואת האינפוזיה שהחלה לטפטף את הנוזל. . . החייל המתנדב השני נסוג בו לאחר שראה את ההיסוסים של החובשים. ואני הסכמתי לשמש שפן נסיונות גם לחובש השני. לאחר הוצאת האינפוזיה עברתי את אותו תהליך ביד השניה על ידי החובש השני.. . בתמורה זכיתי לבקבוק משקה ומנוחה כשאני צופה על החיילים המסתערים על הגבעה.. . כך התנהלו העניינים בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה.