לעמוד בקו האש של בית המשפט מול נוכל

הנסיונות שלי עם בתי המשפט היו תמיד בתור עד. הייתי עד מטעם התביעה שהזמינה את מנהל הבנק לתת עדות נגד נוכל שהונה את הבנק וגם לקוחות.. משום כך הייתי בעמדת כוח. בניגוד לנתבע שהתפטל ועמד בקו האש של התובע במשטרתי. שנאתי נוכלים, כאלה שמנסים להונות לקוחות ובנקים. לעדות שלי היה משקל והיא הייתה משמעותית באימות כתב התביעה . מקרה בולט זכור לי במיוחד. חיבור בין שני אנשים או יותר נכון נוכלים, אחד מהעיר בה החליטו לעקוץ את הבנק וחברו מעיר דרומית רחוקה.. חבר אחד פתח חשבון ,הפקיד כספים וכעבור מספר ימים קיבל כרטיס אשראי. ופנקס שקים. תקופת מה התנהל החשבון לפי כל הכללים המתחייבים אולם כעבור חודש החלו לפנות אלינו לקוחות מסחריים שנעקצו ומכרו סחורה שתמורתה שולמה בכרטיס האשראי אומרים שסוף גנב לתליה. הגנב שלנו לא נתלה אבל נתפס לאחר עבודת בילוש שערכנו ומצאנו לקוח שמכיר את הרוכש ואת כתובתו. נתבקשתי ע"י מחלקת החקירות של המשטרה לתת עדות כתובה וכעבור מספר חודשים הוזמנתי לבית המשפט לעדות. ראיתי אותו שם את הנוכל , עב בשר וקצר קומה עם פני נץ מפגין ביטחון כמתריס, אני אנצח אותכם. לאחר קריאת כתב האישום הועלתי לדוכן לחקירת שתי וערב של הנוכל . ישבתי שם עם מבע של ילד טוב ירושלים ואז החלו השאלות . שאלה ועוד שאלה ואיך אתה יודע ולמה אתה חושב. התשובות שלי היו קצרות וענייניות בטון נמוך כיאה למנהל בנק אולם בתוכי גמלה בי ההחלטה לתת לו נוק אאוט. הוא הרגיז אותי בשאלות הרבות והמתריסות שבהם ניסה למצוא סתירה בין השאלות. ואז שמעתי את השופט מרעים בקולו ובטון קשה מצוה על הנתבע להפסיק עם השאלות הרבות ולהגיע לעיקר. ואז הנתבע זרק שאלה וחשב שהיא השאלה המנצחת. "איך אתה יכול לזכור כל כך הרבה פרטים על מקרה שקרה לפני כשישה חודשים" שאל. "אתה זוכר שרכשתי מצלמה בחנות X במחיר X ורכשתי מוצר כזה בחנות Y ." החלטתי לתת לו הרגשה שניצח ועניתי שאני לא זוכר את הפרטים. ראיתי מבט ניצחון על פניו. ואז הוספתי אולם נתתי עדות חתומה בכתב והיא נמצאת כאן מולי וכל הפרטים עד הקטן ביניהם רשומים כאן ולקרוא אני יודע". התון היה מתון ושקט אולם הוא פגע כמו פגז תותח.. התובע המשטרתי הסתכל עלי בחצי חיוך . הוא היה מרוצה. עשיתי בשבילו את כל העבודה. הנוכל יצא חייב בדין ובפעם השניה יחשוב פעמיים לפני שיחליט להונות אנשים.