קופסת הפלאים
יש לי קופסת פלאים, בה זכרונותי טמונים, עולים צפים - בלתי נישלטים, במרחב היקום משוטטים, במעגלים סובבים, מתרחקים, חומקים, לעיתים נעימים, לעיתים מכאיבים, אני נאחז בם בחוזקה, לבל יעלמו בתהום הנשיה, מתרפק אני אל עברי - לאור הזכרונות הולך אני, בעבותות קשור ליבי, הם בנפשי, הם בדמי......
דמותו בחלון.....
מבעד לחלון השתקפה דמותו הוא נע למשמע נעימה עליזה, כל שריר נע בגופו,הרעיד רעמת שערוהשופע, ראיתיו נשביתי בקיסמו, מבט אוהבת שלחתי לעברו, אליך אישי נכספה נפשי, אנא מבטך אפנה לעברי, עיניך היפות יפגשו...
לקריאת הפוסט
לילה סוער
התפרקות....
כשאתה רוצה לפרוק משהו מהלב,אתה פשוט לוקח עט וכותב, אז המילה זורמת ונעלם הכאב, תחושה של רחוף התרוקנות בלב,נעלמת המועקה, הכובד ואבן נגולה,חיש חולף ונעלם כל מפגע בחיים,מילה רודפת מילה, התחושה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
קשורים לליבו הם בנפשו.
כקופסת פלאים בה טמונים זכרונותיו.
וכך את מתארת בשירך שלעיתים ההזכרונות
נעימים ולעיתים מכאיבים.וסימת בשירך היפה שיש
בו דימויים.הם בנפשי,הם בדמי ציטוט .כוונתך שהזכרונות מעברושל אדם נמצאים בקשר
עם ליבו.
כל האהבות וכל הכאבים
קופסה מופלאה.
תודה
כל אחד מאיתנו נושא עמו זכרונות וכמו שכתבתי לעיתים זכרונות נעימים, לעיתים כואבים. אנחנו לעיתים יודעים להיות גם סלקטיבים באימוץ הזכרונות.