הסיפור שאף פעם לא נגמר
עיניו ננעצו בה מנסות לחדור מבעד למסכה הנוקשה היא הייתה המלכה, מלכת שהוכתרה ע"י הכיתה ישבנה לא נח לרגע ותמיד קיפצה והשתוללה כיאה לילדה יפה שנבחרה למלכת הכיתה היה זה אש ומים. שני ניגודים שונים היא הייתה האש והוא היה המים מים שלא הצליחו לכבות או לרסן את אש הלהבה. האש אחזה בו ובערה בנפשו ..הו כמה הוא רצה בקרבתה אלא שהיא השתוקקה אל זה שנחשב מלך הכיתה. הוא היה שרירי ויפה תואר שתמיד עמד מול הראי להיווכח שוב ושוב כמה יפה הוא וכמה הוא שרירי הסתכל שוב ושוב לראות אם ישר הוא השביל אם התלתל מסורק והאם במקומה נחה הבלורית. מלך הכיתה הוא יפה התואר כך קבעו הבנות הן ידעו שלא חכם הוא ותמיד העתיק בבחינות אולם היופי והשריר ניצחו למרות כל התובנות וניצחו גם את הנער שהיה חכם אולם בלי יומרות וכך התנהל לו רומן האהבה המשולשת נער חכם שבנפשו אש בוערת נערה מלכת הכיתה שנפשה אל מלך הכיתה משתוקקת ונער שהוא מלך הכיתה ומאוהב בדמותו שמן הראי משתקפת וקופידון מסתובב לו אי שם בסביבה ומנסה להחליט כיצד יוכל לפתור את התסבוכת של המשולש הרומנטי ......אם תהיה התפתחות משמעותית תקראו עליה בפוסט הבא אם עד אז לא יהפוך הבלוג לצ'ט שאי אפשר יהיה להעלות בו סיפורי אהבה ח..ח..ח
תוך דמיון רב.על מלכת הכיתה ועל מלך הכיתה
או המועמד הראשון בין חמשת הגוקרים בכיתה.
למרות...... שגם היום הקופידונים למיניהם מנסים להסתובב בינינו פה ושם התגובות מה לעשות שונות.
זהבה