התהיה על מעשי הבורא אינה כפירה

רצח המחריד של שלשת הילדים בצרפת מעלה תהיות רבות ובסתר הלב גם דרישת נקם.. אולם הרצח המזויע לא זכה לנקמה גם הריגתו של הרוצח אינו עונה על משאלות הלב כל עוד מסתובבים בצרפת אנטישמים שלבם מלא שינאה ליהודי באשר הוא יהודי. ההסתה במסגדים יוצרת רוצחים פאנטיים שמוכנים לרצוח בשם הדת בין אם הקורבנות הם יהודים או כופרים אחרים. ביאליק כתב כי ניקמת רצח ילד קטן טרם ברא השטן. "ובכן לוציפר הגיע הזמן שתברא נקמה לרצח ילדים. חוקי האדם אינם מאפשרים להענישם במידת הענישה המגיעה להם." מאחר והנרצחים באים ממשפחות דתיות ובית הספר ממנו יצאו הילדים הוא בית ספר יהודי ,ישנן שאלות רבות שנצורים בלבות היהודים במקום, שאלות שפוחדים לשאול שמא יצביעו על חוסר אמונה במעשי האל. משחר ילדותנו לימדו אותנו שאסור לשאול שאלות של כפירה. אולם למראה הזוועה קשה שלא לשאול את השאלות הקשות. "למה" ? והשאלות מתרוצצות ומעיבות על האמונה. ובכל זאת ארים את הכפפה ואשאל בתהיה "אלוהינו שבשמיים, מה היה חטאם של ילדים ,תינוקות של בית רבן שנרצחו בדם קר על ידי רוצח אכזר חית אדם..?" ומה עזרה אמונתם כי זה שיושב במרומים יגן עליהם. מידי יום התפלל הרב סנדלר ולימד את ילדי בית הספר את אורחות וחוקי האלוהים. מידי בוקר התפלל אל ארך אפיים ורב חסד ובעל הרחמים ,הוא התפלל לרחמיך ולחסדיך. ובתמימותו התפלל וחזר והתפלל כל יום ... "הושיעה , המלך יעננו ביום קראנו" . הייתה בו האמונה כי הישועה תגיע ביום צרה . אולם הישועה שהאמין בה לא הגיעה והרב סנדלר איבד את שני ילדיו הקטנים. והשאלה המהדהדת :"למה"? שמעתי את תגובות המשפחות "זה היה רצון האל". אין שאלות ואין תהיות מדוע זה קרה.? אין זו כפירה לשאול את השאלות הקשות. הללו. תמיד דחקנו את השאלות לקרן זוית מחשש לכפירה. חששנו לשאול גם מאחר וידענו שלא נקבל תשובה. התשובה ש"זה רצון האל " היא לא התשובה הנכונה. השאלה אל זה היושב במרומים צריכה וחייבת להדהד ולהישמע "מדוע "? ושהרבנים יאמרו לנו מדוע. ? לא סתם תשובה מתחמקת האומרת כי "זה רצון האלוהים" אלוהים אינו רוצה לראות ילדים נרצחים.