הסימפונייה הבלתי גמורה

כל לילה רואה אותי בצ`ט וכל לילה מתלבט... האם ל"פרטי" שלי להכנס או שמא להמתין ולהתעשת... אבל אינך יכול יותר לסבול... נמשך אליי כמו פרפר לאור... הצ`ט מתחיל בבקורת ספרותית... אבל חיש קל מתחלף לשיחה זנותית... אולי אנו מרחפים בדמיונות... כשבתוכנו כוונות שונות... בכל פעם מדברים... מגיעים למחוזות מוזרים... בכל פעם שמדברים...יותר מתקרבים... בכל פעם שמדברים, שוכחים את המקומות הכואבים... מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות... שבכל הלילות שמרנו על גבולות... ובלילה הזה נפרצו כל החומות... נפתחו הלבבות... הלילה הזה בישר אהבה חדשה... הלילה הזה מעיינינו הדיר שינה... היה זה ליל כל האוהבים... שאת חלומם רצו להגשים.... היה זה הלילה בו שר הלב... והגוף רטט עד כאב... היה זה הלילה עם סימפוניה בלתי גמורה... לא בצ`ט סוף המנגינה , אלא במקום נסתר,כראוי לאהבה... @אירית@