המשאלה

היה פעם בירושלים אדם אחד, שהיה עני מרוד, חי בצמצום ובדוחק מן היד אל הפה. נוסף לכך שהיה עני, נטל ממנו, לא עליכם, מאור עיניו והוא היה עוור, ואם לא די בכך - נחתה על ראשו צרה נוספת: הוא ואשתו היו חשוכי ילדים. על אף כל צרותיו היה אותו אדם תמים וישר דרך, מילא בדבקות את כל המצוות, ונזהר בקלה כבחמורה, ולא אבד את אמונתו בשם יתברך. אך מדי פעם היה נושא תפילה לקדוש ברוך הוא ומתחנן לפניו שייטיב במשהו את חייו וישפר מעט את מצבו. עלתה תפילתו של אותו מסכן, הגיעה עד כסא הכבוד והוחלט שם במרומים להקל במשהו את מצבו. ואת מי שולחים להביא לו תשועה? כמובן, את אליהו הנביא הזכור לטוב. באחד הימים הגיע לביתו של העני אדם זקן שזקנו הלבן יורד לו על פי מידותיו ואמר לו: בני, תפילתך נשמעה, ומן השמים נשלחתי לסייע בידך. הזכות בידך לבקש בקשה אחת והיא תתמלא. אמר לי מה מבוקשך? אבל, מחה האיש. צרותי הן רבות. לא די לי במשאלה אחת. האם לא אוכל לבקש שלוש בקשות? דבר זה הוא מן הנמנע- הסביר לו אליהו - בקשה אחת הוקצבה לך ועליך לבחור ולהחליט. אם כך - אמר המסכן - אולי נתפשר על שתי בקשות? צר לי - השיב לו הזקן - אני רק שליח לדבר מצווה ואין בידי לשנות דבר. בקשה אחת ולא יותר, זה מה שינתן לך! הרי זה ענין לא פשוט. אני מוכרח להתייעץ עם אשתי ולהחליט מה לבחור. ניחא - השיב לו אליהו - אתן לך יום אחד להרהר בדבר, ומחר בבקר אבוא לשמוע את תשובתך. סיפר העני לאשתו על בקורו של הפלאי והשנים ישבו לטכס עצה. דנו בדבר עד שהגיעו לכלל החלטה. למחרת שב הזקן והופיע בביתו של העיוור: נו, מה החלטת? האם אתה יודע מה מבוקשך? כן - השיב האיש. אכן. זכור! - הזהיר אותו אליהו - בקשה אחת ולא יותר! אל דאגה - ענה לו העני - יש לי בקשה אחת בלבד: בקשתי היא . שאזכה לראות את ילדי. אוכלים .מצלחות של זהב. קיבלתי במייל