לונדון מחכה לנו אבל מי יכבה את האור

היום יתקיים טכס הפתיחה של האולימפיאדה בלונדון. מליוני צופים יהיו צמודים למכשירי הטלויזיה לחזות במופע הגדול. רבים גם טסו ללונדון לראות את הארוע מקרוב וגם להרגיש חוץ לארץ. אני זוכר את לונדון של שנות השישים. גרתי שם 3 חודשים כאשר נשלחתי על ידי מקום עבודתי להשתלמות בללויידס בנק בסיטי אוף לונדון. . בעיני תייר ישראלי של אותה תקופה , הייתה לונדון עולם אחר. חנויות הפאר , התאטראות , המוזאונים שאפשר היה לשוטט בהם ימים שלמים ולא לשבוע מכמות האומנות שמשכה אליה תיירום מכל העולם. אולם מה שמשך את תשומת לבי הם הישראלים הרבים שבאו להציץ ונישארו שם . פגשתי מכרים וכאלה שהכרתי מראיה. ראיתי בחורים צעירים ששרתו ביחידות קרביות ובאו לכאן להתפרק. . היו גם רינונים על הישראלי המכוער שמדבר בקולניות ועורך סקנדלים. פגשתי גם נוער חיובי שידע להישתלב בחברה הבריטית הקרה.
:לונדון לא מחכה להם
ישבתי ברכבת התחתית של לונדון מעיין בעיתון הטיימס. הייתי שקוע בקריאה ולא שמתי לב לבחורה שהתישבה ממולי. בזוית העיין ראיתי את החיוך שהתפשט על פניה. הרמתי את ראשי ונעצתי בה מבט שואל. "האם אפשר לשאול אותך שאלה?" שאלה באנגלית רהוטה. "כן בבקשה" עניתי לה. "האם אתה ישראלי וקוראים לך יעקב".? זרקה את השאלה או יותר נכון את העובדה שהייתה ברורה לה.. "כן" עניתי שוב". ואז היא עברה לעיברית וסיפרה שלפני כעשור באתי עם חבר טוב לבקר את אימה שהיא אחותו של החבר. עשיתי חשבון פשוט ולפיו היא הייתה אז בת 8 שנים לכל היותר והתפלאתי שזכרה אותי אחרי 10 שנים. .היא סיפרה שהגיעה ללונדון לטיול והחליטה להישאר שם . היא מצאה עבודה , שכרה דירה ומתכוננת ללמוד משפטים. חה.. כמה קטן העולם. אני הגעתי ללונדון להשתלמות בבנק בסיטי אוף לונדון לתקופה של 3 חודשים ופוגש כאן אנשים שלא ציפיתי לפגוש אותם גם בארץ. למוחרת הגעתי למסעדה . ישבתי ועיינתי בתפריט וכאשר ניגשה אלי המלצרית לקבל את הזמנתי שהתנהלה בשפה האנגלית ענתה לי בעברית "בבקשה." .האם רשום על המצח שלי שאני ישראלי? היא סיפרה שהיא חיפאית ושוהה כאן בלונדון כמה שנים ומחפשת כאן את עתידה.. כשיצאתי מהמסעדה שמעתי שוב את השאלה או הקביעה המוכרת " נכון שאתה ישראלי ועובד בבנק לאומי.?" הסתבר שהבחור עבד ממול הבנק שבו עבדתי והוא זכר אותי . עכשיו כבר יש לי חבר. .. לא רחוק מבית הדירות שבו התגוררתי ניצב מועדון לנוער . היו בו שתי קומות . קומה ראשונה לעמך וקומה שניה לנוער היהודי מאזור יוקרה. . " היי בנק לאומי" שמעתי קריאה שנזרקה לעברי. ראיתי בחור שמוכר לי ולמיטב זיכרוני עבד בעבר בבנק. עכשיו כבר יש לי שני חברים. "בא נעלה למועדון" זרק לעברי והודיע שיש לו תעודת חבר והוא רשאי להביא אורח.. במועדון ישבו בנות יהודיות מאזור היוקרה גולדס גרין. . היה ברור שהן באו לחפש בני זוג. הוא הציג בפני את חברתו,בחורה יפיפיה שהכיר במועדון, לאחר מכן הכיר לי את יתר בנות החבורה. מהר מאוד נוצרה בינינו כימיה . בשיחה שהתפתחה בינינו הודעתי להן שאני נשוי ואבא לילדה והצבעתי על הטבעת שעל אצבעי. פתאום הפכתי להיות החבר הטוב של כולן. הן הודו לי על שסיפרתי להן והקרח נישבר. כולן התרפקו עלי והפכתי להיות כעין אבא עבורן. הן סיפרו לי על קבוצת הבחורים שהגיעו מישראל ועל התנהגותם הגסה. משום כך הן זהירות ונמנעות להזמין בחורים מישראל למועדון שלהן לפני שיתהו על קנקנם. אני עברתי את המבחן וגם קיבלתי קומפלימנט. . לאחר כמה בילויים במועדון סיפר לי החבר כי חברתו סיפרה לו שחשבה שכל הישראלים חצופים ועלי אמרה שאני כמו שושנה בין החוחים. חה..האם עיינה בשיר השירים אשר לשלמה ? וואו עכשיו יש לי שני חברים ושמונה חברות ועברו רק יומיים מאז שהגעתי. ביום השלישי בלונדון. אני יוצא ממסעדה ו..פוגש עוד ישראלי מוכר. יחד התאמנו בהרמת משקולות.גבר עם גוף משולש שנבחר בתחרות ארצית בעבר למר ישראל. עכשיו הוא בעל עסק בלונדון.. כעבור מספר דקות יוצא שותפו שהוא גם ישראלי. וואו. האם תל אביב עברה ללונדון.? עודני צועד ברחוב הראשי ואני שומע מאחורי " שלום יעקב מה אתה עושה כאן?". חה מה אני עושה כאן ומה הוא עושה כאן? הוא הגיע ללונדון לפני כמה שנים להישתקע בה כפי שציינתי הגעתי ללונדון להשתלמות בללוידס בנק בסיטי של לונדון. בכל שבוע ישבתי במחלקה מסויימת. כאשר הגעתי למחלקת השקעות שמעתי שמישהיא פונה אלי בשלום חם. ממולי עמדה בחורה יפיפיה שסיפרה לי כי השתקעה כאן יחד עם משפחתה . לעזאזל חשבתי בלבי. האם מישהוא נישאר בארץ? כל כך הרבה ישראלים עברו לגור כאן אז מי