הם שרים את שירך

סיפור משבט זולו באחד משבטי הזולו באפריקה, כאשר אשה הרה יודעת שהגיע זמנה ללדת, היא יוצאת אל היער בלוויית קומץ מחברותיה, וביחד הן יושבות ומחכות לרגע הגדול שיגיע. כשהילד נולד, כולן מקשיבות לבכיו, שבעיניהן כמוהו כמו שיר. הנשים הללו יודעות שלכל נשמה בעולם יש את השיר שלה, שעליו היא מכריזה מיד עם בואה לעולם. לכל נשמה יש את הרטט המיוחד רק לה, בו היא מבטאת את טעמה וניחוחה האישי, ואת מטרת בואה לעולם. לכן הנשים מאזינות לשיר של הנשמה, ולאחר מספר דקות לומדות אותו ויודעות לחזור עליו. ואז כולן עומדות ושרות לרך הנולד את שירו במקהלה. אחר כך הן חוזרות הנשים לכפר ומלמדות את השיר לכל שאר השבט. יומיים שלושה אחרי שהילד נולד, נאסף כל הכפר וכולם שרים לו, או לה, את השיר המיוחד שלו. במהלך השנים חוזרים על השיר הזה שוב ושוב: כשהילד מתחיל את לימודיו, כולם שרים לו את שירו. כשהוא עובר את מבחני ההתבגרות שלו - שוב נאספים כולם לכבודו ושרים את השיר שלו. כשהוא מתחתן, כל הכפר ניצב מסביבו ושר לו את השיר. ובסופם של חיים, כשהוא על ערש דווי - גם אז נאספים כולם מסביב למיטתו ושרים לו את השיר שלו, בדיוק כפי שעשו כשרק הגיח לאוויר העולם הזה. השיר מלווה אותו מלידתו ועד מותו. יש אירוע אחד נוסף שבו בני השבט נאספים ושרים לאיש את שירו. אם חלילה במשך חייו, מבצע האיש איזשהו פשע, או פעולה כל שהיא המנוגדת לטובתו של כלל הציבור, במקום לשפוט אותו, להעניש אותו, לשלול את חירותו - הם קוראים לו לעמוד במרכז המעגל, כולם ניצבים מסביבו ומתחילים לשיר לו את השיר שלו. השבט הזה יודע כי התיקון למי שפשע כנגד החברה, לא יבוא מתוך העונש, אלא רק מתוך אהבה, ומתוך תזכורת לכל אחד שסטה מדרך הישר אודות מי הוא, מאין בא ולאן הוא הולך. להזכיר לבן אדם את זהותו ושייכותו. כשאתה שומע את השיר שלך, ייחודי לך ורק לך, שכולם שרים אותו במיוחד לכבודך - אין לך עניין להרע לאחרים. כך הם מאמינים וכך הם נוהגים מדורי דורות.