פילאטיס: לשפר את תפקוד הגוף

מה שהקים ממיטתם פצועים במלחמת העולם הראשונה וסייע לרקדנים נקועי איברים בלהקת המחול האמריקנית המהוללת של ג'ורג' באלנשיין לחזור לבמה, חייב להיות טוב גם בשבילנו. סדרת התרגילים שפיתח ג'וזף פילאטיס במשך עשרות שנים במהלך המאה ה-20 ונוסתה בתחילה על הנזכרים לעיל, חיה ופעילה גם היום. בנוסף להיותה מגמישה ומחטבת איברים, היא מסייעת בשיפור התפקוד היומיומי ובהקלה על כאבים. מטרת השיטה היא לאמן את הגוף לבצע פעולות במינימום מאמץ וללא שחיקה מיותרת ופגיעות. זה מושג על ידי סדרת תרגילים המפעילים את השרירים המייצבים, כלומר השרירים הנמצאים סמוך למפרקים. הפעלת השרירים הללו מסייעת לגוף לפעול בצורה נכונה ולהוריד את העומס מהמקומות שהוא לא צריך להיות בהם.
הילד החולני נעשה למומחה בעזרה לפצועים ומוגבלים
אורלי אורן, מורה לפילאטיס, אומרת שהשיטה יכולה להתאים מאוד גם לאנשים בגיל מבוגר המבקשים לחזק את התפקוד הגופני בחיי היומיום ולהיפטר ממגבלות. "תרגול קבוע יכול לשפר את התנועתיות של הגוף ולחזק אותו. פילאטיס פיתח מספר רב של תרגילים שנעשים על מזרן או על מכשירים מיוחדים. התרגילים עובדים על מרכז הגוף, ה'פאואר האוס' כפי שפילאטיס כינה אותו, ומאתגרים אותו בתנוחות של שכיבה, ישיבה, הישענות על הברכיים ועמידה". ג'וזף פילאטיס, מייסד השיטה, נולד בכפר ליד דיסלדורף שבגרמניה ב-1881. בילדותו סבל מרככת ומאסתמה והרופאים ניבאו להוריו שיהיה חולני כל חייו. אבל ההורים, נטורופתית ומתעמל, הקפידו לספק לבנם תזונה בריאה ותרגול גופני והילד התחזק. בגיל שבע קיבל ספר אנטומיה והחל לחקור את מבנה הגוף האנושי, כהכנה למפעל חייו העתידי.


בבגרותו שהה פילאטיס באנגליה, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה נכלא שם במחנה הסגר בשל היותו אזרח גרמני. אבל האיש לא בזבז את זמנו והחל לאמן, במסגרת תפקידו כאח בבית החולים במחנה, את האסירים הפצועים, על פי שיטתו המתהווה. חיבור קפיצי תרגול למיטות החולים היה הנדבך הראשון בפיתוח מכשירי התרגול שלו, שנמצאים בשימוש עד היום. בשנות העשרים היגר פילאטיס לארצות הברית והקים בניו יורק, יחד עם אשתו קלרה, את הסטודיו הראשון שלו. בין השאר טיפל שם ברקדנים של להקת הבלט של ניו יורק בניהולו של ג'ורג' באלנשיין, שהתאמנה בשכנות לסטודיו שלו. עד מותו, ב-1967, המשיך פילאטיס לשכלל את שיטתו ואף הוציא שני ספרים שעסקו בה.
"אחרי 30 שיעורים יהיה לכם גוף חדש לגמרי"
שיטת פילאטיס נהפכה לשיטת תרגול ושיקום מובילה בעולם, ומחקרים רפואיים עכשוויים מאששים רבות מהנחותיו של מייסדה לגבי גוף האדם, הנחות שאליהן הוא הגיע בזמנו בכוח האינטואיציה שלו. פילאטיס נהג לומר: "אחרי עשרה שיעורים תחושו בהבדל, אחרי 20 שיעורים יחושו בו אחרים, ואחרי 30 שיעורים יהיה לכם גוף חדש לגמרי". השיטה עובדת, כאמור, תחילה על מרכז הגוף, ה"פאואר האוס" הנמצא באזור הבטן התחתונה והגב התחתון. בהמשך עובדים המתרגלים על ה"פאואר האוס" השני השוכן באזור שמקו הטבור ומעלה, כדי לחזק את הבטן העליונה, את חגורת הכתפיים ואת הצוואר. "בכל פעם שעושים תרגיל, מנסים לאתגר את שני המרכזים האלה", אומרת אורן. "ברמה של מתחילים, מחזקים את החלק התחתון שהוא הבסיס, אחרי כן עוברים לפריפריה". המטרה הראשונה של אורן בעבודה עם אדם שמגיע לסטודיו שלה היא להביא אותו מהר ככל האפשר לבצע את מירב התרגילים (כ-40-60 במספר), ברמה המקסימלית. "השיטה עובדת על גמישות, חוזק, הארכת השרירים ושיפור טווח התנועה של המפרקים, אבל הכול נעשה בהתאם ליכולות של האדם. חשוב שכל אחד יבצע את התרגילים בצורה שטובה לו, ללא השוואה עם מתרגלים האחרים".


לדברי אורן, אנשים עם מוגבלויות בתנועה, שמתקשים בהליכה, ישיבה וקימה או סובלים מכאבים, יכולים בעזרת התרגול להפחית את הכאב ולחזור לתפקד בשליטה ובאופן מלא. אורן: "יש לי מתעמלת בת 61 שלא הייתה מסוגלת ללכת אפילו כמה צעדים, שלא לדבר על לעלות במדרגות, להציע מיטה או לערוך שולחן. היה לה קשה מאוד לעשות תנועות מסוימות והיא סבלה מכאבים ראומטיים. היום, אחרי שלושה חודשים של תרגול, היא יוצאת לצעדות בערב ומסדרת ומנקה את הבית בלי בעיה. הכאבים הראומטיים פסקו והנפיחות שהייתה לה בקרסוליים, ירדה באופן ניכר".
"השיטה מועילה גם למי שסובלים מדלדול עצם"
מתעמלים מבוגרים עובדים, לדברי אורן, בעיקר על המכשירים, כי תרגילי המזרן קשים יותר. "פילאטיס המציא את המכשירים כשלב ביניים לפני תרגילי המזרן. יש תרגילים שלומדים תחילה לעשות על המכשירים ואחר כך מבצעים על המזרן. יתרון נוסף של המכשירים הוא שאין צורך לרדת לרצפה וקל יותר להתיישב עליהם ולקום מהם". גם בעיות שיווי משקל, שנפוצות בגיל מבוגר ועלולות לגרום לנפילות ופציעות, עשויות לחלוף בעזרת התרגול. "התרגילים משפרים את יכולת ההתמצאות במרחב, שפוחתת עם הגיל. יש לנו לא מעט תרגילים שמאתגרים את שיווי המשקל ומאפשרים התמודדות עם התמצאות במרחב". מי שלוקים באוסטאופורוזיס ימצאו שתרגול בשיטת פילאטיס יכול לעצור או להפחית את קצב הירידה בצפיפות העצם. "בגלל הפעלת השרירים העמוקים ביותר והקרובים לשלד, אנחנו מביאים לחיכוך של העצם שמחזק אותה, כי העצם זקוקה למגע מתמיד. מובן שיש גם תרגילים שאסורים לביצוע על ידי אנשים שסובלים מדלדול עצם". אבל גם כשאין בעיות מיוחדות, תרגול הגוף הוא תמיד רעיון טוב. "אנשים מבוגרים מרגישים לעתים חסרי ביטחון בתנועתיות שלהם וזזים פחות, מה שגורם להסתיידות של מפרקים ולירידה בגמישות. הפילאטיס מאפשר לך לזוז, וכשאתה מתחיל להתעמל, התנועתיות משתפרת, מצב הרוח משתפר ורואים תוצאות".
עוד על שמירה על הכושר ושיפורו בגיל מבוגר:

כך נשמור על גב בריא

הליכה בקצב מאה צעדים בדקה מספיקה לבריאות

שיטת אלכסנדר: לומדים להשתמש בעצמנו

סדנאות חדשות: צועדים ומרזים

התעמלות - אף פעם לא מאוחר מדי

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום פילאטיס

פורום אוסטאופורוזיס