פסטיבל קישון: חגיגה של הומור

בעומדי ליד איזה צ'ק-פוינט עזוב, ביקשתי לתפוס טרמפ אל הקיבוץ שלי ליד נצרת. אך עברו שעתיים וכבר עצרה מכונית-משא לידי.
הנהג התכופף אלי ואמר: "זיכרון יעקב."
לחצתי את ידו בחמימות: "קישון אפרים."

עשר שנים מלאו למותו של אפרים קישון, אבי ההומור הישראלי וחתן פרס ישראל. בימים אלה מתקיים פסטיבל קישון להומור בתיאטרון הקאמרי, בבית אריאלה בתל אביב, בסינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים ובערוץ יס קולנוע ישראלי, הכולל בין היתר הקרנת עותקים חדשים של סרטיו, מחווה ליצירותיו התיאטרליות והספרותיות והשקת "ספר קישוני" - אוסף חדש של סיפורים פרי עטו.

הפסטיבל הוא הזדמנות להיזכר ביצירות של קישון, הכותב המופלא שעלה לכאן מהונגריה והפך לנכס צאן ברזל של כתיבה סאטירית. בהומור חד כתער הוא שרטט במדויק את המצוקות של האזרח הקטן (והגדול) ואת הדמויות ההזויות שמקיפות אותו כאילו זה נורמלי לגמרי. בעלי המקצוע שמטריפים אותו, האופנות והמוסכמות שהוא נדרש לציית להן, הילדים שלא הולכים לישון.

אחד האירועים בפסטיבל הוא כאמור השקת "ספר קישוני" (על משקל "ספר משפחתי"), אוסף מקיף מיצירתו הסיפורית של קישון. הספר כולל 50 סיפורים שמייצגים את תמצית יצירתו ודמויותיו החוזרות (הוצאת ידיעות ספרים).

 עטיפת הספר. איור: גל שקדי

עורכת הספר, נוית בראל, עבדה עליו בקיץ האחרון, וכאשר טילים התעופפו לה מעל הראש - היא התגלגלה מצחוק. "הייתי בעולם של הטיפוסים המשונים, התובעניים והמקסימים של קישון, באווירת העשורים הראשונים לקום המדינה".

בבחירת העבודות היה לה חשוב להזכיר שקישון, הזכור לטובה בעיקר בזכות סרטי הקולנוע שיצר, היה בראש ובראשונה סופר. "גם סרטיו המפורסמים ביותר התחילו כסיפורים קצרים. בספר נכללים הסיפור 'זה קרה במעברה', שבו מופיע לראשונה הגיבור סלאח שבתי, והסיפור 'תעלה בתל אביב', שבו מופיע לראשונה הסיפור על העבודות בכביש ברחוב אלנבי, שפותחו לאחר מכן לתסריט של 'תעלת בלאומילך'".

קישון מוכר ככותב מהגר, שנקודת המבט שלו על החברה הישראלית הייתה של אאוטסיידר.
בראל: "בדיוק כמו השם של רב המכר הראשון שלו, 'העולה היורד לחיינו', הוא התבונן על החברה הישראלית מנקודת תצפית של זר, של מי שמתפלא על המציאות סביבו, כולל פרטי היומיום הפעוטים ברחוב ובעבודה, קשיי הבירוקרטיה מול הגופים הממשלתיים והמתחים המשפחתיים בבית".

איור מתוך הספר: גל שקדי 

כחלק מהתחקיר היא ביקרה בחדר העבודה של קישון, שנשמר על ידי משפחתו כפי שהיה בחייו, כולל הסוכריות ליד המיטה וקופסת התרופות המסומנת בהונגרית. "ראיתי את כתבי היד המקוריים, ויש בהם מחיקות רבות מאוד. ידו של קישון לא הייתה קלה על העט. מאחורי מה שנדמה היום כסיפורונים קלילים התחבאה עבודה קשה של סופר המחפש שלמות".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

בערב ההשקה של הספר ישתתף השחקן עזרא דגן, שמגלם בימים אלה את ראש העיר תל אביב בהצגה "תעלת בלאומילך" בתיאטרון הקאמרי. דגן ושאר חברי הקאסט יעלו קטע מההצגה, ובו מבקר ראש העיר באתר החפירות.

"זה קטע מאוד מצחיק", מתאר דגן, "ראש העיר מנותק מכל מה שנעשה מתחת לאף שלו. אף אחד לא יודע מי נתן את ההוראה לחפור באלנבי. יש לא מעט סלפסטיק, כי זה קורה על גבעת חול. בנוסף אני קורא את אחת ההומורסקות הכי יפות של קישון, 'בפון תיפתח הרעה'. זה על מישהו שצריך להגיע לפגישה, אבל שוכח את שם הרחוב בצפון תל אביב, הלסינגפורס. אני זוכר איך שמוליק סגל עשה אותה, ואני קורא בהרבה אהבה והצדעה גדולה לשמוליק סגל, שכל כך הבין את ההומור של קישון".

שמוליק סגל  קורא את "בצפון תיפתח הרעה"
 

 דגן עבד עם גדולי הכותבים הסאטיריים, נסים אלוני וחנוך לוין, "ואני מזכיר שקישון היה לפניהם. הוא קדם להם כמחזאי עם כישרון אדיר לכתוב עם הומור מלא שנינות וטעם טוב. אגב, היום אני בקשר עם קישון הבן, רפי הווטרינר. הוא מטפל בארנבת המקסימה שלנו. אנחנו כל הזמן מדברים על אבא שלו".

לרגל הפסטיבל ערכנו מיני-משאל, מי הדמות החביבה עליך בכתבי קישון?

עזרא דגן: "השחקן פודמניצקי. זה מערכון שבו נפגשים מאחורי הקלעים השחקן הוותיק והמהולל ירדן פודמניצקי והשחקן החדש והנרגש יוסף בן-תירוש, בגילומו של יהורם גאון. פודמניצקי הוא שחקן עם אגו ענק, נפוח, מגלומן - והכרתי כאלה. שחקן שעף על עצמו, כמו שאומרים היום. הכי חשוב לו במיזנסצינה שהוא יבלוט, שיכבדו אותו, גם כשהוא מלך שמוצא להורג על גיליוטינה".

נוית בראל: "הפרטאצ'י, אותו טיפוס ישראלי שמפחד להיות פראייר, שמתעניין בכל דבר עד כדי חיטוט, ש'אוכל ברעש, הולך ברעש, מדבר ברעש, מתלונן על הרעש', שאוהב את המדינה אבל אוהב לנסוע לחו"ל, שמנסה לחסוך ולעגל פינות, שמפטיר 'סמוך' ופירושו 'יהיה אסון'. דמותו של הפרטאצ'י התגלגלה ביצירה הסאטירית העברית וזכתה לגילומים ולגלגולים שונים, ביניהם גיבורי 'החמישייה הקאמרית', 'קרובים קרובים' ו'זהו זה'".

נרי לבנה, פובליציסטית ומשתתפת בערב ההשקה של ספר קישוני: "אני מאוד אוהבת את הפיליטון עם רגינה פליישהאקר מתל גיבורים".

אני עצמי: מחבבת את קישון הגיבור הספרותי, כפי שהוא משתקף ב"ספר משפחתי": אדם ממוצע, שמנסה לשרוד ולהישאר שפוי נגד כל הסיכויים.

פסטיבל קישון להומור יימשך עד 29 בינואר. לתוכנית המלאה: לחצו

עוד על תרבות ובידור:

"הדברים נשלפים לי מהשרוול"

10 טיפים שיעזרו לכם לצחוק יותר

גם אישה וגם מצחיקה

"אחרי עשרות שנים הבנתי שאמנות יכולה לעזור"

הרמוניה מענגת: כשיידיש וערבית נפגשים

"אפשר ליצור בכל מצב. צריך רק לרצות"