חזרה לחדשות היום

פרויקט מיוחד: שירי נשים בשואה קמים לתחייה

שירי כאב, אהבה, ייאוש ותקווה שנכתבו על ידי נשים במחנות הריכוז, לוקטו והפכו לפרויקט שירה מרגש ומצמרר, המציע זיכרון שואה אחר. בערב יום השואה יגיע קונצרט השירה הייחודי לתל אביב
מאת מעין זיגדון 01/05/16
פרויקט מיוחד: שירי נשים בשואה קמים לתחייה
זיכרון השואה הופך לחוויה חיה בזכות האמנות. מובילת הפרויקט, שולמית אוטולנגי. צילום: יחסי ציבור

 

 

"והגשם יורד, והגשם יורד/ אני חושבת עליך בחושך, ילדי/ ההרים גבוהים והים הוא עמוק, ליבי עייף מגעגועים כבדים.

 

"והגשם יורד, והגשם יורד/ מדוע אתה כל כך רחוק ילדי?

 

"והגשם יורד, והגשם יורד/ אלוקים בעצמו הפריד בינינו ילדי/ כך אתה לא צריך לשאת את הסבל/ כך אתה לא צריך להתהלך בדרכים קשות.

 

"והגשם יורד, והגשם יורד.

"האם שכחת אותי כבר ילדי?".

 

את השיר קורע הלב  Und der Regen rinnt, "והגשם יורד", כתבה הכותבת והמלחינה אילזה וובר לבנה האנוש. כשהיה בן 8 בלבד הצליחה אילזה להבריח אותו באמצעות קינדרטרנספורט לחברתה בשבדיה, וכך הצילה אותו ממוות בטוח בגרמניה הנאצית.

 

אלא שאילזה לא זכתה לראות שוב את בנה הבכור. היא נרצחה באושוויץ עם בנה הצעיר, טומי. האנוש עדיין חי בשבדיה. "והגשם יורד" הוא חלק מתריסר שירים שמרכיבים את המופע המצמרר "בשבילך תזרח השמש", פסיפס יוצא דופן של שירי נשים שנכתבו בזמן השואה ונאספו במהלכה או אחריה – לוקטו מהאפר בטריזינשטט, נישאו על גופותיהן של ניצולות, נמצאו בחורבות אושוויץ. את השירים הביא לידיעתה מאסטרו פרנצ'סקו לו טורו, מייסד המכון למוזיקה יהודית בברטלה.

 

 

"אני לא דור שני קלאסי, אבל מאוד נמשכתי לשירים האלה"

 
 

 

 אוטולונגי והנגנים שי בכר (מימין) ופרנק לונדון (משמאל). צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של הפרויקט

 

 

את הפרויקט המדהים הזה – שכן אין מילים אחרות לתארו – מובילה שולמית אוטולנגי, 60, פסיכולוגית קלינית מירושלים, ששרה את היצירות הנדירות הללו בדרך שמצליחה להיות מצמררת ויפהפייה כאחד. עם פרנק לונדון על החצוצרה, שי בכר על הפסנתר ויובל ליאון על כלי ההקשה, יוצאת אוטולנגי מכל הגדרה מוכרת של שירי שואה, ומציעה ניסיון אחר לזיכרון. הנגנים שגיבשה סביבה יגיעו לישראל לקונצרט מיוחד שיתקיים בתל אביב בערב יום השואה, תוך שהם מנסים להראות לקהל איך אמנות יכולה לגעת במה שכולנו מתקשים, עדיין, להבין.

 

"כשהתחלתי את הפרויקט, לפני למעלה מעשור, לא ידעתי מה לי ולשירים האלה, מה לי ולשירים בגרמנית או בצ'כית", אומרת אוטולנגי, שמבצעת את כל השירים בשפת המקור, ומחלקת לקהל תרגומים שלהם. "אין לי סיפור שואה, אני לא דור שני קלאסי. ובכל זאת מאוד נמשכתי לשירים האלה, הם היו ממש שלי, ושרתי אותם שנים בכל מיני מסגרות ועיבודים. אבל רק ב-2013, כשעשיתי קונצרט בניו יורק יחד עם שי ופרנק, הרגשתי שמצאתי את המובחר שבעיבודים, את מה שחיפשתי כל השנים. אלה עיבודים שמבקשים לספר לא רק את הטקסט, אלא גם לנסות להגיע לסאבטקסט של השירים האלה, לגעת בשואה".

 

אז אוטולנגי, לדבריה, אינה דור שני קלאסי לשואה. אמה אנגליה ואביה איטלקי, והיא ילידת מילאנו. רק אחריה שאביה נפטר חזרה להתעמק בספר הזיכרונות שלו, והבינה עד כמה הוא היה ניצול. "העובדות היו ידועות לי", היא מספרת. "הוא ברח, התלבש בבגדים של חייל איטלקי עריק וגנב את הגבול לשוויץ, משאיר מאחוריו את הוריו בכפר באיטליה. לחיילים העריקים הרשו לעבור את הגבול, ליהודים לא. ורק אז, כשהקלטתי את האלבום וחזרתי לעובדות האלה, הבנתי עד כמה הוא היה ניצול, עד כמה השואה השפיעה על כל היבט בחייו. גם אם הצליח לחמוק מהמחנות, הוא לבטח היה ניצול".

 

 

"חשוב לי לגעת בסאבטקסט של השואה"

 

 

 השיר "אושוויץ ליד", בביצוע שולמית אוטולנגי. מתוך יו טיוב

 

 

הביקורות מהללות את המופע ואת האלבום. "חדשני, שונה וחיוני", נכתב עליהם. "שולמית הולכת מעבר למלודיות הרגילות של השירים, בקונצרט קברטי שאין דומה לו". וגם: "שולמית מבצעת את השירים בשפתם המקורית ובאמפתיה מרטיטה. חוויה עוצמתית".

 

"זה לא פרויקט הנצחה שגרתי", מסבירה אוטולנגי. "מה שחשוב לי זה היכולת של האמנות לגעת בכאב ובעומק של החוויה, כמו שרק אמנות יכולה. באופן פרדוקסלי, כמו סוג של קתרזיס, זה מאפשר לחוויה להיות משהו חי. הכבוד שלי לאמניות האלו הוא בכך שאני מתייחסת אליהן כאל אמניות שניתן לפרש את היצירה שלהן".

 

ומקומן של האמניות לא נפקד, ושברון הלב מלווה את יצירתן. השיר "אושוויץ ליד", למשל, נכתב על ידי אישה שרק שמה ידוע, וזהותה היא בגדר חידה. "היא כתבה תווים של בית השייך לשיר עממי, ולידו חיברה מילים שבהן היא מדברת על המציאות הפיזית, על הבנייה של הבלוקים, על הקור, על הריחוק מהמשפחה. זה השיר היחיד שמתאר את המציאות שם. יש משהו במפגש הזה, במנגינה של הוואלס הגרמני למילים האלה, שיוצר איזו דרמה בלתי נסבלת, שהמעבדים המוכשרים שעבדו איתי הביאו לידי ביטוי".

 

להאזנה לאלבום המלא לחצו כאן.

 

- מהי בעינייך המשמעות של המוזיקה, של האלבום שיצרתם?

 

"החשיבות של העיבודים העכשוויים היא בכך שלא מדובר על הכותבות או עלינו, אלא על המפגש בינינו. על הפיכת הזיכרון לחלק מהחיים שלנו, בדרך בלתי אמצעית שרק אמנות יכולה להגיע אליה, ולא אף נאום, מוזיאון או תעודה – שכבודם וחשיבותם מונח. הזיכרון הופך לחוויה חיה שמחבר אותנו באופן בלתי אמצעי. לכן התגלגלתי כל כך הרבה שנים בגרסאות שונות של הקונצרטים האלה.

 

"הרגשתי שחשוב לי לתת עיבוד שמנסה לגעת בסאבטקסט של השואה. אלה בכל זאת שירים שנכתבו בטריזינשטט, באושוויץ, לא שירים שנכתבו לפני או אחרי. דרך הקולות האבודים של הנשים הללו הרשתי לעצמי בפעם הראשונה להתקרב לשם באמת, ובצורה פרדוקסלית הם הפכו את המסע לתוך התופת לחוויה אמנותית ורוחנית מתגמלת ביותר".

 

הכניסה למופע בערב יום השואה חופשית, בהרשמה מראש

 

[#middleBanner] 

קהילת נשים מעל 50 

מהפכת הנשים המבוגרות

זיכרונות מהשואה: גולשי מוטק'ה מספרים

ניצחו את השואה וחגגו 70 שנות נישואים

היום שבו הנאצים החליטו שסבא שלי מרגל

הטבות לניצולי שואה גם ליוצאי מדינות ערב

 

לפורום זכויות ניצולי שואה ודור שני לחצו

1  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
עמליה שרש 01/05/16
אוטולנגי יקרה-מעשה של אצילות מצידך
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בחדשות היום

ל"ג בעומר: 5 טרנדים שהגיע הזמן לשרוף
השנה, במקום להכניס אל המדורה את דמותו של היטלר או מנהיגים שנואים אחרי, מה דעתכם להכניס אליה כמה דברים...
לקריאת הכתבה
רק בישראל: 10 דברים שתמצאו רק בארץ
"מה ישראלי בעיניכם?" - השאלה הזו, שהגה יאיר לפיד בתכנית האירוח הנושנה שלו לפני שנכנס לפוליטיקה, היא בעצמה...
לקריאת הכתבה
בחרו בחיים: מקהלת השכול שלא מפסיקה לשיר
ב-2018 הייתה אמורה להופיע בטקס הדלקת המשואות מקהלת "אור למשפחות", הכוללת כ- 50 הורים שכולים. משמעות המעמד...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה