|
צילומים: Shutterstock
פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב לב נפוצה יחסית. ההפרעה מתרחשת עקב פעילות חשמלית שנוצרת בפרוזדורי (עליות) הלב וגורמת להתכווצות בלתי סדירה של הלב ולפעימות מאוד מהירות (עוד על פרפור פרוזדורים, התסמינים ודרכי האבחון תוכלו לקרוא כאן).
פרפור פרוזדורים יכול להוות מטרד בלבד, אבל גם עלול להביא לסיבוכים שלהם השלכות קשות. הסיבוך המשמעותי ביותר של פרפור פרוזדורים הוא היווצרות של קרישי דם. מאחר שבמצב של פרפור פרוזדורים העליות מפרפרות ולא מתפקדות כראוי, זרימת הדם בתוכן נעשית איטית יותר, מה שמייצר תנאים להיווצרות קרישים העלולים להיסחף למקומות שונים בגוף ובעיקר למוח, ולכן עלול להיגרם שבץ. אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון גבוה פי חמישה עד שבעה לפתח שבץ ביחס לאוכלוסייה הכללית.
לכן, כשמגלים פרפור פרוזדורים, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא כיצד למנוע קרישי דם ואירועים תסחיפיים כמו שבץ מוחי. כבר בביקור הראשון יוחלט אם המאובחן זקוק לטיפול מונע - ואם כן לאיזה. רק בשלב הבא יחל טיפול בהפרעת הקצב עצמה.
הטיפולים התרופתיים למניעת קרישי דם
הטיפול העיקרי למניעת קרישי דם הוא באמצעות תכשירים נוגדי קרישה. הבעיה המרכזית עם תרופות אלה היא שהן כרוכות בסכנה לדימומים.
הרופא מחליט למי לתת איזה טיפול לפי סולם סיכונים מתוקף מדעית, בהתאם למאפיינים ולמחלות רקע של המטופל. לדוגמה, אם מדובר באישה מעל גיל 65 עם סוכרת ויתר לחץ דם ורקע של מחלת לב טרשתית - היא בסיכון מאוד גבוה לאירוע מוחי, לכן קרוב לוודאי שתקבל את נוגדי הקרישה היעילים ביותר. אם מדובר באדם צעיר יותר עם אירוע של פרפור, ללא גורמי סיכון ידועים, הרופא ישקול אם לתת טיפול למניעת היווצרות קרישים, ואם כן - לרוב הוא יסתפק באספירין. הרופא יעשה הערכה לכל חולה בצורה פרטנית - האם הסיכון לדמם לא עולה על הסבירות למניעת קרישי דם. סיכון מוגבר לדמם עלול להיות באנשים הנוטלים תרופות אחרות המדללות את הדם ובאנשים עם מצבים רפואיים מסוימים, בהם מחלות כליה. יש לזכור שאותם גורמי הסיכון לפרפור פרוזדורים מהווים גם גורמי סיכון דם לדמם.
קומדין (וורפרין)
התרופה הנרשמת ביותר למניעת שבץ בחולי פרפור פרוזדורים הייתה עד לאחרונה קומדין (וורפרין). קומדין היא תרופה יעילה כשהיא נצרכת כראוי, אך היא דורשת ניטור מדוקדק ותדיר של רמת דילול הדם (INR) ושינויים במינונים כדי למנוע דימומים. בדרך כלל הטווח המקובל של INR הינו בין 2 ל-3. נדרש מאמץ לייצב את המצב כך שהדם יהיה מדולל דיו כדי שהאדם יהיה מוגן מפני קרישי דם ומצד שני לא לעבור את גבול הדילול כדי לא לסכן חולה בדמם. השימוש בתרופה מחייב התאמות רבות בחיי היום יום, מאחר שהיא מתנגשת עם השפעה של תרופות רבות אחרות ועם מזונות מסוימים (בעיקר ירקות ירוקים). כתוצאה מהמגבלות הללו איכות החיים עשויה להיפגע, כמו גם ההתמדה בטיפול - שהיא כמובן קריטית לתוצאותיו.
עד כמה קומדין מגן מפני אירועים מוחיים? כמובן, ככל שהמטופל נמצא בטווח טיפולי של INR. לצערנו המחקרים מוכיחים שגם במערכות הבריאות המתקדמות ביותר המטופלים נמצאים בטווח הטיפולי רק ב-55-65 אחוז מהזמן, בעוד שמקובל לשאוף ליעד מעל 65 אחוז כמדד איכות הטיפול בקומדין.
התרופות המתקדמות: קסרלטו, אליקוויס ופרדקסה
בגלל הבעיות הרבות בשימוש בקומדין, פותחו תכשירים נוגדי קרישה חדשים שלא יוצרים כמעט אינטראקציות עם תרופות ועם מזונות ודורשים פחות ניטור. בעולם קיימים ארבעה תכשירים כאלה, שלושה מתוכם רשומים בישראל: קסרלטו (הניטלת פעם ביום), אליקוויס ופרדקסה (הניטלות פעמיים ביום).
מחקרים הראו שמה שמייחד את התרופות הללו זה שהן מפחיתות את הסיכון לסיבוך של דמם מוחי בכ-50 אחוז לעומת שימוש בקומדין או באספירין (הכרוכות באותו סיכון לדמם מוחי מסוכן). מחקרים הראו שהתכשירים החדשים יעילים לפחות כמו קומדין, וחלקם אף העלו את האפשרות שהם יעילים יותר למניעת אירוע מוחי בחלק מהמקרים. בנוסף, התכשירים החדשים לא דורשים ניטור של רמות דילול הדם וניתנים במינון קבוע.
לעומת זאת, מאחר שחלק מהתרופה משתחרר דרך הכליות, יש לבדוק את תפקוד הכליות כל מספר חודשים. אבל זאת בהשוואה לבדיקה אחת לשבוע בתחילת השימוש בקומדין ובהמשך בדיקה בערך בכל חודש.
יתרון משמעותי נוסף הוא שהתרופות הללו כמעט לא יוצרות אינטראקציות עם תרופות ועם מזונות. כמו כן, היעד הטיפולי מושג תוך מספר שעות מתחילת הטיפול, לעומת שלושה-ארבעה ימים מתחילת הטיפול בקומדין. תרופות אלה נוחות לשימוש, מה שמשפר את הסיכוי שהמטופל יתמיד בטיפול, וכתוצאה מכך יהיה מוגן מפני שבץ.
 על כל הטיפולים להפרעת הקצב עצמה ניתן לקרוא כאן).
יש לציין שהמידע על טיפולים למניעת קרישי דם המובא בכתבה מתייחס אך ורק למטופלים עם פרפור פרוזדורים שאינו על רקע מחלת לב מסתמית.
ד"ר זאזא יעקבישוילי הוא מנהל השירות לטיפול דחוף בחולי לב ורכז המרפאה הקרדיו-אונקולוגית בבית החולים בילינסון ומזכיר החוג הישראלי לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי
עוד כתבות בנושא בריאות באתר כמוני
חדשות בריאות נוספות:
חשבתם שפירות וירקות יגרמו לכם לרזות?
אושר: אינסולין במשאף במקום זריקה
מחפשים מידע רפואי ברשת?
שינויים ברפואה הציבורית בישראל
אל תשטפו את העוף
|
