פרשת השבוע - בשלח

בס"ד בפרשה הקודמת, לאחר סירובים חוזרים ונשנים של פרעה לשלח את עם ישראל, ה' הביא על מצרים את עשר המכות בשלבים, מהמכה הקלה ביותר עד המכה הקשה ביותר: מכת בכורות. לבסוף הסכים פרעה ליציאתם רק כדי לעבוד את ה' במדבר ומיד לחזור לעבדות. וכך יצאו בני ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרועה נטויה והסתיימה לה תקופת שיעבוד של 210 שנה.
קריעת ים סוף
בני ישראל למודי הצרות לא נחו גם בעת היציאה ממצרים. הצרות המשיכו לרדוף אחריהם, אלא שמעת יציאת מצרים ה' נמצא עימם בגלוי וניסים קורים בכל רגע במדבר. כאשר פרעה הבין כי שילח את בני ישראל מארצו, התחרט על מעשהו זה והחליט לרדוף אחריהם ולהשיבם לעבדות במצרים. בני ישראל המבוהלים התקדמו במהירות לעבר מדבר סיני, אך ביניהם לבין המדבר חצץ ים סוף. כאשר הם מתקרבים לים סוף הם אומרים למשה שהנה יום מותם הגיע, שהרי המצרים רודפים אחריהם ואין להם לאן לברוח אלא לקפוץ לים. ה' עונה לעם, באמצעות משה, תשובה חד משמעית: "דבר אל בני ישראל וייסעו". בזה נמדדת האמונה שלהם בו - עליהם להיכנס לים, וכאשר המים יגיעו עד לצווארם, יקרה נס גדול. וכך היה: הם נכנסו לים סוף עד אשר המים הגיעו לצווארם ואז נבקע הים לשניים. צבא מצרים אשר רדף אחריהם נכנס אף הוא למים, אך ה' סגר את הים והמצרים, ובראשם פרעה, טבעו.
שירת הים
שם נוסף לפרשה הוא: "שבת שירה". לאחר התשועה הגדולה, שרו משה והעם שיר תהילה לה' המפרט את הישועה ואת המורא שנפל על העמים מסביב. גם הנשים, בהנהגת מרים, שרו ויצאו בתופים ובמחולות.
מלחמה בעמלק בכל דור ודור
כאשר בני ישראל יוצא ממצרים לאחר כל הנסים הגדולים של מכות מצרים וקריעת ים סוף, העמים פוחדים מהם. רק עם אחד מעז לעמוד מולם: עמלק, הפותח במלחמה נגדם. יהושע בן נון מוביל את בני ישראל לניצחון על עמלק, ומשה עומד על הגבעה עם מטה ה' ומסייע בהנפת ידו לניצחון. לאחר המלחמה מורה ה' למשה לכתוב לזיכרון שיש לעם ישראל מלחמה נצחית בעמלק. "ראשית גויים עמלק", כך מגדירה אותו התורה, כלומר, הוא הראשון מבין כל העמים אשר העז להילחם נגד עם ישראל מיד עם צאתו ממצרים. הכוונה בעמלק היא לעם של רשעים אשר בכל דור ודור רוצה להשמידנו, החל מימי צאת ישראל ממצרים, דרך ימי מלכות שאול ודוד, מרדכי ואסתר בשושן הבירה, ועד היום.
לקהילת יהדות ומסורת:

לחצו